הכלכלן הראשי של Apollo: מחוץ להייטק, AI עדיין לא מניב תשואה כספית
לפי ניתוח של טורסטן סלוק, הכלכלן הראשי של Apollo, הכנסות לעובד ושולי הרווח עולים רק אצל שבע ענקיות הטכנולוגיה. ב-493 החברות האחרות במדד S&P 500 הם נשארים יציבים. לטענתו, תאגידים אמריקאיים מן המיינסטרים כבר מתחילים לראות בהוצאה על AI עלות שפוגעת ברווחיות, ולא מנוע צמיחה.
למרות ההשקעות העצומות וההייפ סביב הבינה המלאכותית, הטכנולוגיה עדיין לא הניבה תשואה כספית לתאגידים האמריקאיים מחוץ לענף הטכנולוגיה. זו הטענה המרכזית בניתוח שפרסם ב-24 באוקטובר 2026 טורסטן סלוק, שותף והכלכלן הראשי של חברת ההשקעות Apollo. בלשונו, התשואה מ-AI עבור "corporate America" מחוץ לענף הטכנולוגיה היא "אפס".
שתי כלכלות בתוך מדד אחד
סלוק מחלק את מדד S&P 500 לשתי קבוצות. הראשונה היא ה-Mag 7, "שבע המופלאות", כינוי שגור לענקיות הטכנולוגיה הגדולות, ובהן מיקרוסופט, אנבידיה, מטא וגוגל. השנייה היא ה-S&P 493, כלומר כל שאר החברות במדד, שמייצגות את המשק האמריקאי ה"רגיל".
הנתונים שהוא מציג מראים פער ברור בין שתי הקבוצות:
- הכנסות לעובד עולות אצל ה-Mag 7, אבל נשארות יציבות אצל ה-S&P 493. הנתונים מתואמים לאינפלציה, ביחס לרבעון הרביעי של 2019.
- שולי הרווח עולים אצל ה-Mag 7, ונשארים יציבים אצל שאר החברות.
- צמיחת הפריון אינה מראה עדיין שום סימן לדחיפה מצד AI. הניתוח נשען על סדרת Total Factor Productivity (פריון כולל, כלומר תפוקה שאינה מוסברת רק בתוספת עובדים והון) של הפדרל ריזרב של סן פרנסיסקו.
ממנוע צמיחה למרכז עלות
לפי סלוק, ההוצאה על AI לא משפיעה על השורה התחתונה, ולכן המיינסטרים של התאגידים האמריקאיים מתחיל לסגת. החברות האלה מתחילות לראות בהוצאה על טוקנים (יחידות הטקסט שלפיהן מתמחרים שימוש במודלי שפה) מרכז עלות שמכביד על שולי הרווח, ולא מקור לצמיחה.
הוא גם מצביע על פער בין סוגי חברות. חברות שמגובות בהון סיכון מוציאות יותר ויותר על טוקנים, אבל לטענתו התאגיד האמריקאי הממוצע "לא צריך את המודל העדכני ביותר ואינו מוכן לשלם עליו". שני תרשימים בדוח נשענים על נתוני Ramp AI Index ועל עבודתו של ארה חרזיאן, הכלכלן הראשי של Ramp. מסקנתו של סלוק היא שכל עוד agentic AI (מערכות AI שמבצעות משימות באופן עצמאי) וההוצאה על טוקנים מוגבלים לחלק קטן מהכלכלה, ההשפעה המאקרו-כלכלית של AI תישאר מוגבלת מאוד.
אינטליגנציה זולה אינה שיקול דעת
השאלה שסלוק מציב לעתיד היא אם החברות הרגילות יצליחו להפוך "אינטליגנציה זולה יותר ויותר" לצמיחה בהכנסות ולשולי רווח גבוהים יותר, גם כשהמודלים הופכים לסחורה. הוא מעריך שזה עשוי להיות קשה מכפי שזה נשמע. "AI אולי מחשבון מצוין, אבל בעסקים, אינטליגנציה היא בעיקר שיקול דעת", הוא כותב. לדבריו, שיקול דעת תלוי בהקשר. הוא מוסיף ש-AI אינו מבין אחריותיות, אמון, תרבות ארגונית, כללים לא כתובים ושיקולים אתיים, ושכל אלה משפיעים על סיכון תדמיתי ובסופו של דבר על ההכנסות והרווחיות.
למה זה חשוב
הניתוח שואל שאלה רחבה מזו שבוחנים סקרים רבים בקרב ארגונים. הוא לא בודק אם ארגונים מרוצים מפרויקטי AI שלהם, אלא אם ההשפעה ניכרת בנתונים של המשק כולו. השורה התחתונה של סלוק חדה: "סיפור ה-AI יוכרע ב-S&P 493, לא ב-Mag 7". המשמעות היא ככל הנראה שההצלחה הפיננסית של ענקיות הטכנולוגיה, שנהנות ישירות מהביקוש לשבבים, לענן ולמודלים, אינה הוכחה לכך ש-AI משפר את הכלכלה הרחבה.
אם המגמה שסלוק מתאר תימשך, היא עלולה להעיב על ההנחה שעליה נשענות ההשקעות העצומות בתשתיות AI: שבסופו של דבר כל המשק ישלם על הטכנולוגיה, כי היא תשתלם לו.