ASUS מרמזת לפי דיווח על רובוט הומנואידי ראשון, בשוק ש-97% ממנו מגיע מסין

יצרנית החומרה הטייוואנית ASUS פרסמה טיזר לרובוט ההומנואידי הראשון שלה, כך לפי פוסט שהופץ ברשת. הדיווח אינו מאומת בשלב זה: בחומרים שבידינו אין הודעה רשמית של החברה, ואין מפרט טכני, מחיר או תאריך השקה.

שוק ש-97% ממנו סיני

אם הטיזר אכן יבשיל למוצר, ASUS תיכנס לתחום שבו סין מובילה בפער גדול. לפי נתוני חברת המחקר Smart Analytics Global (SAG) שפורסמו באוגוסט 2026 וצוטטו ב-Euronews, במחצית הראשונה של 2026 נמסרו בעולם כ-19,100 רובוטים הומנואידיים, ו-97% מהם הגיעו מסין. Agibot, חברה מאזור שנגחאי, מסרה לבדה 8,400 רובוטים. החברות האמריקאיות Tesla, Figure AI ו-Agility Robotics מפגרות מאחור.

ב-SAG צופים שעד סוף 2026 יישלחו כ-60 אלף רובוטים, ושהמספר יגיע לחצי מיליון עד 2030. מכון Fraunhofer IPA הגרמני מעריך שהשוק יהיה שווה כ-30 מיליארד דולר עד 2030.

מהופעה לעבודה

המספרים האלה לא מספרים את כל הסיפור. לפי SAG, מספר הרובוטים ההומנואידיים שנמצאים בשימוש מסחרי יצרני עדיין נמוך, וייצור המוני על פס ייצור טרם הושג. היעד של התעשייה הסינית, שפועלת בגיבוי ממשלתי, הוא ייצור, לוגיסטיקה ומחסנים: תחומים שבהם המשימות מוגדרות היטב וקל למדוד רווחיות ופריון. הקפיצה מ"רובוטים שיודעים לתת הופעה" ל"רובוטים שיודעים לעבוד באופן אמין" עדיין לא נעשתה, כך לפי SAG.

למה דווקא יצרנית חומרה

הכתבה ב-Euronews מסבירה מדוע התחום מושך חברות שהמומחיות שלהן היא ייצור ולא רק תוכנה. רובוט תעשייתי רגיל מסתפק בשבעה מפרקים, ורובוט הומנואידי צריך יותר מ-40. כל מפרק כזה כולל מנוע, תיבת הילוכים, מיסב וחיישן. לפני שהתוכנה מחברת את הכול, הרכיבים האלה צריכים לעבוד מכנית.

כאן נמצאת כיום נקודת התורפה. לפי הדיווח, הרכיבים הסיניים מחזיקים מעמד זמן קצר בהרבה מהמקבילים האירופיים. סבסטיאן רייטלסהופר, ראש מחקר הרובוטיקה באוניברסיטת ארלנגן-נירנברג, אמר בריאיון למערכת הכלכלית של ARD: "הם לא רצים חצי מרתון, כמו לאחרונה בבייג'ינג, כתעלול יחסי ציבור במקרה. הם עושים זאת כי לא היו עומדים במרתון מלא".

מחקר של Fraunhofer IPA וחברת הייעוץ P3 מציע לאירופה אסטרטגיה אחרת: לא לבנות את הרובוט, אלא לספק את החלקים שלו. ספקיות רכב גרמניות כמו Schaeffler, Bosch, Schunk, Wittenstein ו-Neugart כבר מייצרות תיבות הילוכים, מנועים, חיישנים ותפסנים. "באופן עקרוני, הפוטנציאל לאורך שרשרת האספקה הגרמנית והאירופית גדול מאוד", אמר מחבר המחקר, וינסנט בזולד מ-IPA.

ASUS, אם הדיווח נכון, בוחרת ככל הנראה בכיוון ההפוך: מוצר מוגמר תחת המותג שלה. הטיזר לבדו לא מגלה אם מדובר במוצר מסחרי, באב-טיפוס להדגמה או בפלטפורמה למפתחים. על השאלה שמעסיקה את התעשייה כולה, כמה זמן הרובוט מחזיק מעמד בעבודה אמיתית, יענו רק מפרט רשמי ונתוני שימוש.