מטיילים סומכים על צ'אטבוטים בתכנון מסלולים, ובשטח זה כבר נגמר בחילוצים

כשלושה מטיילים בני 20 הזעיקו עזרה מצלע סלעית בהר שאסטה שבצפון קליפורניה, הם כבר הספיקו לצבור שורה של החלטות שגויות. הם לא לקחו מספיק אוכל והעריכו את הכושר שלהם יותר מדי. בשעות אחר הצהריים המאוחרות עוד לא הגיעו לפסגה, אבל במקום לחזור המשיכו, הגיעו אליה ב-19:30 ונאלצו לרדת בחושך. לפי כתבה שפורסמה ב-WIRED, שמקורה ב-High Country News, השלושה הודו לאחר מכן שחוסר ההכנה והתכנון הלקוי נבעו בין השאר מכך שהסתמכו על Gemini, הצ'אטבוט של גוגל. עד הבוקר הם כבר תעו בחלק קשה של ההר, ואחד מהם נחבל בברכו.

"מגיעים אלינו הרבה אנשים לא מוכנים, או כאלה שלא עשו שום בדיקה", אמר ניק מאיירס, מנהל תוכנית במרכז הטיפוס והמפולות של שירות היערות האמריקאי בהר שאסטה, שהגיב לקריאה. "לזכותם ייאמר שהם כן ניסו. אבל אני חושב שהם קצת כיבו את המוח".

לא מקרה בודד

לדברי מאיירס, השלושה לא לבד. מטיילת אחרת בהר הקימה אוהל ליד שלט "אסור לקמפינג" ועמדה על כך שמותר לה, כי ה-AI אמר לה שאפשר. הצוות שלו פגש גם אדם שהסתובב בתחילת שביל עם מפה שנוצרה ב-AI, ובה אתרים בולטים הופיעו בצד הלא נכון של הר סמוך.

בקולומביה הבריטית שבקנדה חילץ צוות מסוק נער בן 16 ממדף סלע ב-Widowmaker Arete, בגבו של הר קראון. הנער תכנן את הטיול בעזרת Claude, הצ'אטבוט של אנתרופיק. כתבות שהתמקדו בפרט הזה הפכו לוויראליות בקנדה ובארה"ב, אף שהנער אמר מאוחר יותר שהשתמש גם ב-Google Maps ובאפליקציית הטיולים AllTrails.

גם בפארק הלאומי גרנד טיטון שבוויומינג רואים את המגמה. לדברי מנהל הפארק צ'יפ ג'נקינס, בשנה האחרונה זינק שיעור המבקרים שמדווחים שהשתמשו ב-AI כדי לקבל מידע על הטיול. "זה עלה מאפס ל-26 אחוז. ואני מניח שהעקומה הזאת לא תתיישר".

הנתונים עדיין לא מראים זינוק

נכון לעכשיו אין עדות מספרית לכך שהשימוש ב-AI מוביל ליותר תאונות. המשרד של מאיירס מבצע בממוצע תריסר חילוצים בשנה, ו-2026 נראית לפי שעה כשנה ממוצעת. בוויומינג מספר הקריאות לכוחות החילוץ אפילו ירד: 312 קריאות עד כה ב-2026, לעומת 466 בכל 2025 ו-377 ב-2024.

ותיקי חילוץ מזכירים שזו לא הפעם הראשונה שטכנולוגיה מכניסה מטיילים לצרות. לפני כעשור משכו אינסטגרם ורשתות חברתיות אחרות מטיילים ליעדים מסוכנים, ולפני כן הסתמכו מטיילים על Google Maps ועל קליטה סלולרית. "בשני העשורים האחרונים התקשורת דחפה בכוח להוציא יותר אנשים החוצה, וכתוצאה מכך יש יותר אנשים בטבע", אמר ג'ים מוס, עורך דין שמתמחה בפנאי ומתנדב בחילוץ בקולורדו. לדבריו, עדיין לא ברור איך עצות מפוקפקות של רובוט ישפיעו על כל האנשים האלה.

"כניעה קוגניטיבית"

ובכל זאת, יש לצ'אטבוטים סיכונים ייחודיים. כריס פלתמן, פרופסור למחשוב ממוקד אדם באוניברסיטת קלמסון שחקר AI וחילוץ, מסביר שצ'אטבוטים נוטים "להזות" (hallucinate), כלומר להציג מידע שגוי באופן משכנע כאילו היה אמיתי. הוא מזהיר גם מתופעה המכונה "כניעה קוגניטיבית". "כשבני אדם עובדים עם מערכות AI, הם יכולים לשקוע בזה עד כדי כך שהם מפסיקים לחשוב באופן ביקורתי בעצמם", אמר. כשה-AI מציג את עצמו כמומחה בתחום שאינו מוכר למשתמש, "אי אפשר לזהות שזה שטויות, כי אין לך את הידע". ולדבריו, קשה לחזור לחשוב באופן ביקורתי אחרי שהפסקת, במיוחד במצב לחץ בשטח.

פלתמן ומומחים נוספים מציינים שצ'אטבוטים נוטים לומר למשתמשים את מה שהם רוצים לשמוע, ובביטחון רב, בלי קשר לאמינות המקורות שעליהם הם נשענים. הוראות מפורטות שנשמעות אמינות עשויות להתבסס על שרשורים ברדיט ועל סרטוני YouTube מיושנים, ולפעמים להיות מומצאות לגמרי. לדבריו, ההבדל בין AI לבין TikTok או אינסטגרם הוא שהרשתות מספקות השראה, ואילו ה-AI נותן הוראות, נכונות או שגויות, וגם עידוד. "ה-AI לא מנסה לעבוד על אנשים כדי שיעלו להרים, אבל אני חושב שזו ההתפתחות הטבעית של מה שקורה כשיש כלי כזה".

למה זה חשוב

המשמעות, ככל הנראה, היא שהבעיה איננה רק טעויות של המודלים אלא הסמכות שהם משדרים. בשטח פתוח טעות בשעת חזרה או במיקום של שביל עלולה לעלות ביוקר. העצה של המומחים זהה בכל מקרה, לא משנה באיזה כלי משתמשים: מי שיוצא למקום חדש צריך לבדוק שוב את המידע שקיבל.