"מנוגד לאמונה שלי": אוניברסיטת קנטקי פטרה עובד משימוש ב-ChatGPT מטעמי מצפון
אוניברסיטת קנטקי עודדה את עובדיה להשתמש בכלי AI, ואחד מהם, דייוויד דורמן, ביקש לקבל פטור. הוא טען שהשימוש בכלים האלה סותר את השקפת עולמו ההומניסטית, והאוניברסיטה נענתה. לפי האגודה ההומניסטית האמריקנית, זה המקרה הידוע הראשון של פטור כזה שניתן על בסיס הומניסטי. המקרה מעלה שאלה חדשה: עד כמה מעסיק יכול לחייב עובדים להשתמש בבינה מלאכותית.
אוניברסיטת קנטקי שבארה"ב העניקה לאחד מעובדיה פטור רשמי משימוש אישי בכלי בינה מלאכותית במסגרת עבודתו. העובד טען שהשימוש בהם מנוגד לאמונתו ולערכיו המוסריים. לפי הדיווח ב-ynet, האגודה ההומניסטית האמריקנית, שסייעה לו בתהליך, מעריכה שזהו המקרה הידוע הראשון שבו פטור כזה ניתן על בסיס השקפת עולם הומניסטית ולא על בסיס דת במובנה המקובל.
"המאמץ לחשוב הוא חלק מהיכולת שלי להתפתח כאדם מוסרי"
דייוויד דורמן (45) עובד במינהלת המחקר של האוניברסיטה ומסייע לחוקרים להגיש בקשות למענקים. כשהאוניברסיטה עודדה את העובדים לשלב בעבודתם כלים כמו ChatGPT, קלוד וקופיילוט של מיקרוסופט, הוא ראה בכך יותר משינוי טכני בשיטות העבודה. לדבריו, הבעיה אינה קושי טכני וגם לא חשש מטעויות של המערכת. "המאמץ הכרוך בחשיבה על מצבים, על העבודה שלי, על האתיקה שלי ועל היחס שלי לאנשים אחרים הוא חלק מרכזי מהיכולת שלי להתפתח כאדם מוסרי", אמר. לטענתו, כשמכונה עושה את המאמץ הזה במקומו, נפגעת יכולתו לשאת באחריות מוסרית למעשיו.
דורמן מוסיף שהתנגדותו רחבה יותר: הוא סבור שהטכנולוגיה מאיימת על פרנסתם של עובדים, צורכת משאבים סביבתיים רבים ופוגעת ביצירה האנושית.
איך הומניזם חילוני הופך לעילה משפטית
ההומניזם החילוני הוא השקפת עולם שאינה נשענת על אלוהים או על כתבי קודש. במרכזה עומדים האדם, כבודו ויכולתו לחשוב באופן עצמאי, והמוסר נגזר בה מתבונה, מחמלה ומניסיון אנושי. הבקשה של דורמן התבססה על סעיף בחוק זכויות האזרח האמריקני מ-1964. הסעיף מחייב מעסיקים להתחשב באמונות דתיות כנות של עובדים, כל עוד ההתאמה אינה פוגעת משמעותית בפעילותם. לפי הדיווח, הרשות הפדרלית לשוויון הזדמנויות בעבודה מפרשת את החוק כך שהוא מגן גם על השקפות מוסריות עמוקות שאינן כוללות אמונה באל.
עם זאת, לא כל התנגדות מזכה בפטור. העדפה אישית או עמדה פוליטית אינן מספיקות. האמונה צריכה להיות "כנה, עמוקה ובעלת משמעות מוסרית הדומה לזו של אמונה דתית", והשאלה היא גם אם המעסיק יכול להיענות לבקשה בלי לשאת בנטל משמעותי.
בסוף אוגוסט פנה דורמן, בסיוע עורכי הדין של האגודה, למשרד האוניברסיטה האחראי לשוויון הזדמנויות. לדבריו, הוא קיבל השראה מארין מאוס, מהנדסת תוכנה מקהילה דתית ליברלית בארה"ב, שכבר במאי השנה קיבלה ממעסיקתה פטור דומה מטעמי מצפון.
פטור עם גבולות ברורים
הפטור מצומצם. דורמן אינו חייב להפעיל בעצמו כלי AI, אבל עליו להשתתף בפגישות שבהן עמיתיו משתמשים בהם ולשתף פעולה עם מערכות עבודה שכוללות אותם. כלומר, הוא לא קיבל זכות לעבוד בסביבה נטולת בינה מלאכותית. הוא קיבל רק את הזכות שלא להשתמש בה בעצמו.
גם באגודה ההומניסטית מדגישים שלא כל מי שמחזיק בערכים דומים יגיע למסקנה של דורמן. הצהרה שאימצו ארגונים הומניסטיים בעולם ב-2025 מכירה בתועלת האפשרית של הבינה המלאכותית, ובמקביל מתעקשת שהשיפוט והאחריות יישארו בידי בני אדם.
למה זה חשוב
ככל הנראה המקרה הזה לא יוביל לגל פטורים גורף, אבל הוא מסמן שינוי. ככל שמעסיקים יחייבו שימוש ב-AI ולא רק יעודדו אותו, צפויות להגיע בקשות דומות, ובתי משפט ומחלקות משאבי אנוש יידרשו להכריע איפה עובר הגבול בין שיטת עבודה לבין עניין שבמצפון.
השאלה הזו כבר מעסיקה גם מוסדות דת. האפיפיור ליאו ה-14 הזהיר השנה מפני פגיעה בכבוד האדם ומפני ריכוז כוח בידי מעטים, אבל לא קרא להחרים את הטכנולוגיה. ב-2023 חתמו רבנים חרדים בניו יורק על גילוי דעת שאסר שימוש בבינה מלאכותית. בישראל פרסם ארגון רבני צהר בנובמבר אשתקד מסמך שמתיר להיעזר בבינה מלאכותית ללימוד תורה ולמחקר, אך אוסר להסתמך עליה לפסיקת הלכה. "הפסיקה היא מעשה מוסרי ותורני של אדם מול אדם, ולא של אלגוריתם", הסביר הרב יובל שרלו.