סיסקו נתנה למהנדס בן 27 טוקנים בלתי מוגבלים של AI כדי לשכתב את הקוד הישן שלה

ג'יטו פאטל, נשיא סיסקו ומנהל המוצר הראשי שלה, הפקיד את אחד הפרויקטים הגדולים בחברה בידי מהנדס בן 27, ונתן לו גישה בלתי מוגבלת לכלי AI. "נתתי לו טוקנים בלתי מוגבלים, כי הוא הולך לעשות refactoring לקוד", סיפר פאטל ל-Fortune בארוחת שולחן עגול מצומצמת. "אז אמרתי לו: אתה יכול להשתולל". המטרה הסופית: שכתוב של 98% מהקוד הישן (legacy code) של סיסקו בתוך 24 חודשים.

טוקנים הם יחידות הטקסט שמודלי שפה (LLM) קוראים ומייצרים, ולפיהן ספקי AI בדרך כלל גובים תשלום. כשנותנים למהנדס "טוקנים בלתי מוגבלים", המשמעות היא שאין תקרה לתקציב שהוא יכול להוציא על הכלים האלה. Refactoring הוא שכתוב של קוד קיים כדי לשפר את המבנה שלו בלי לשנות את מה שהוא עושה.

מייסד סטארטאפ ש"נקבר" בארגון

המהנדס הוא פדמנאבהן קרישנמורת'י, ופאטל מכנה אותו "פאדי". הוא הגיע לסיסקו ב-2025, אחרי שענקית הטכנולוגיה, שלפי Fortune שווה 429 מיליארד דולר, רכשה את EzDubs, סטארטאפ לתרגום בזמן אמת שקרישנמורת'י היה בין מייסדיו ב-2023. למרות הניסיון שלו כמייסד וכמנכ"ל, הוא היה לדברי פאטל "קבור בארגון ועסק במשהו לא אסטרטגי", חמש דרגות היררכיה מתחתיו.

הכול השתנה בביקור של פאטל במשרדי החברה בסן פרנסיסקו. קרישנמורת'י העריך שצוות של שני אנשים בלבד יוכל לשכתב את הקוד הישן של סיסקו. לדברי פאטל, אפילו האנשים בצוות שלו שהכי מאמינים ב-AI לא חשבו בכיוון הזה. לפי הכתבה, ניתנו ארבעה שבועות כדי להוכיח שהגישה עובדת.

"מתח זה טוב"

פאטל מציג את המהלך כחלק מתפיסה רחבה יותר. "אם לא מגייסים עובדים בתחילת הקריירה, ונותנים לכוח העבודה להמשיך כמו שהוא, מאיפה יגיעו רעיונות חדשים? איך מאתגרים את הסטטוס קוו?", שאל. לדבריו, גם עובדים ותיקים מסוגלים להציע רעיונות חדשים, אבל הם לא ישאלו את השאלות שרק מי שאין לו ניסיון יחשוב לשאול.

הוא מודה שהכנסת צעיר מדור ה-Z לחדר עם אנשים שעובדים בסיסקו עשרות שנים יכולה ליצור חיכוך, ואומר שזו בדיוק הכוונה. "מתח זה טוב", אמר. "אני בכוונה מנסה ליצור מתח בצוותים, כי רוצים מספיק חיכוך סביב הרעיונות. לא רוצים חיכוך בין אנשים ואישיויות". הוא מוסיף שהוא מתייחס לכל מתמחה כ"מנטור הפוך" ומרצה במכללות כדי לאתר סטודנטים "רעבים". אחת מהן, סטודנטית מסטנפורד בשם באיה, התבקשה לשלוח לו מדי חודש מייל על מה שלמדה על AI. היא לא החמיצה אף חודש, קיבלה התמחות בסיסקו, ולדבריו עיצבה מחדש "משהו" שעובדים מנוסים לא הצליחו לפצח.

למה זה חשוב

הסיפור מגיע בתקופה קשה למתחילים: לפי Fortune, כ-40% מהמנהלים אומרים שהם מתכננים לגייס פחות בוגרים, משום ש-AI יכול לעשות את העבודה בזול יותר. פאטל מציע תמונה הפוכה, שבה דווקא עובד צעיר עם כלי AI מקבל אחריות שבדרך כלל ניתנת רק לבעלי ניסיון של עשרות שנים.

עם זאת, ההימור של סיסקו ככל הנראה אינו על צעירים במקום AI אלא על צעירים שעובדים עם AI ללא הגבלת תקציב. המשמעות היא שבארגונים כאלה, השאלה הכלכלית עשויה לעבור מעלות כוח האדם לעלות השימוש במודלים. הכתבה אינה מציינת כמה הניסוי עולה לסיסקו או אם הוא כבר הניב תוצאות. ייתכן גם שמה שעובד עבור מייסד לשעבר עם ניסיון כמנכ"ל לא מעיד בהכרח על סיכוייו של בוגר טרי בשוק העבודה.

פאטל לא לבד בגישה הזו. ג'וש קושנר, מייסד קרן Thrive Capital שהשקיעה ב-OpenAI, סיפר ל-Fortune שהוא מעדיף לגייס אנשים עם פחות מארבע שנות ניסיון בתעשייה, וש"ימצא את האדם הצעיר והרעב" גם כשהוא יכול לגייס ותיקים עם קורות חיים מרשימים.