שחקן פיפ"א תובע את EA בישראל: "הימורים אסורים במסווה של משחק ספורט"
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את בקשת EA לקבוע שאין לו סמכות לדון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה. לפי הבקשה, "תיבות השלל" בפיפ"א 23 הן הימור אסור. בית המשפט עדיין לא החליט אם לאשר את התביעה כייצוגית.
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את בקשתה של EA Swiss Sàrl, הזרוע של Electronic Arts מחוץ לארה"ב, לקבוע שבית משפט בישראל אינו מוסמך לדון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה. בבקשה נטען שהחברה מוכרת במשחקיה "תיבות שלל", כלומר חפיסות הגרלה שתוכנן נקבע באקראי, ושמדובר בהימורים אסורים. בשלב הזה ההחלטה רק מאפשרת לדיון להתנהל בישראל. בית המשפט עדיין לא הכריע אם לאשר את התביעה כייצוגית.
מה נטען בבקשה
הבקשה הוגשה במרץ 2025. המבקש מיוצג בידי עורכי הדין ליאור להב והדר סטמפו. לדבריו, הוא משחק בישראל במשחקים של החברה, ובמשחק FIFA 23 קנה אסימונים וירטואליים. לטענתו, החברה מאפשרת לקנות את האסימונים ואף מעודדת זאת. בעזרתם קונים "תיבות שלל" או חפיסות הגרלה, ופתיחתן מעניקה באופן אקראי נכסים דיגיטליים לשימוש במשחק.
המבקש טוען שמדובר בהימור שמבוסס על מזל בלבד. לדבריו, החברה מפעילה בפועל פלטפורמת הימורים אסורה שמוסווית כמשחק ספורט, ושהמשחק מיועד לקהל צעיר. עוד נטען שהשחקנים משלמים כסף אמיתי על תיבות שאינם יודעים מראש מה יש בהן ומה הסיכוי לזכות בפריט מסוים. לטענת המבקש, החברה גם הסתירה מהשחקנים שהמשחקים כוללים רכיב של הימור ושהם עלולים לגרום להתמכרות. לבקשה צורפה חוות דעת של ד"ר לירז מרגלית, שעוסקת בפוטנציאל ההתמכרות של שחקנים בעקבות השימוש בתיבות השלל.
תגובת EA: "רכיב של מזל אינו הופך משחק להימור"
EA דחתה את הטענות וביקשה מבית המשפט לקבוע שאין לו סמכות לדון בהליך. בין היתר טענה שאין לתובע עילת תביעה. החברה העלתה גם טענה שמנסה להפוך את התביעה על פיה: אם המשחקים שלה הם אכן "משחקים אסורים", אז גם המבקש ושאר השחקנים שהוא מבקש לייצג עברו על החוק. לדבריה, אסור לאפשר למבקש לכפות על שאר חברי הקבוצה להפוך לעבריינים.
לגופו של עניין, החברה טענה שעצם קיומו של רכיב מזל אינו הופך משחק להימור אסור. לדבריה, לפי לשון החוק, משחק יכול לכלול רכיב של מזל ועדיין להתבסס בעיקר על יכולת או על הבנה.
החלטת בית המשפט
השופטת תמר סנונית פורר דחתה את בקשת החברה. בהחלטתה כתבה ש"מבלי לקבוע מסמרות, התשתית העובדתית והראייתית שהניח המבקש מגלה עילה משפטית אפשרית כנגד המשיבה". השופטת קיבלה גם את טענות המבקש שמתקיימת עילת המצאה, כלומר שיש בסיס חוקי להמציא לחברה הזרה את כתבי בית הדין, ושישראל היא הפורום המתאים לדון בהליך. EA חויבה לשלם למבקש הוצאות משפט של 10,000 שקל.
למה זה חשוב
בשיחות על משחקי ספורט דיגיטליים חוזרת שאלה אחת: האם תשלום כסף אמיתי על פרס אקראי הוא סתם עוד חלק מהמשחק, או הימור לכל דבר? ההחלטה הנוכחית לא עונה על השאלה הזאת. היא קובעת רק שאפשר לברר אותה בבית משפט ישראלי.
הקביעה שבית המשפט בישראל מוסמך לדון בעניין היא ככל הנראה משמעותית מבחינה מעשית: חברת משחקים בינלאומית לא תוכל לחמוק מהדיון בטענה שהיא פועלת מחו"ל. ההכרעה המהותית עוד לפניו. בית המשפט יצטרך לקבוע אם מכניקה שמבוססת על הגרלה, בתוך משחק שעיקרו מיומנות, נכנסת להגדרה של "משחק אסור" בחוק הישראלי. אם התביעה תאושר כייצוגית, ייתכן שתהיה לכך השפעה על הדרך שבה משחקים עם רכישות אקראיות נמכרים לשחקנים בישראל, ובהם שחקנים צעירים.