גוגל שיגרה ארבעה שבבי TPU למסלול: ניסוי ראשון בבדיקת האפשרות לחוות שרתים של AI בחלל
גוגל ו-Planet שיגרו לוויין אב-טיפוס ובו ארבעה שבבי TPU, על גבי משימת Transporter-18 של SpaceX. זה השלב הראשון ב-Project Suncatcher, פרויקט מחקר ארוך טווח שבודק אם אפשר יהיה להפעיל בחלל תשתית חישוב של AI בקנה מידה גדול. בשבועות הקרובים החברה תאסוף נתונים על התמודדות השבבים עם קרינה, טמפרטורות קיצוניות ועומסים פיזיים.
גוגל שיגרה למסלול סביב כדור הארץ לוויין אב-טיפוס ובו ארבעה שבבי TPU, המעבדים שהחברה מתכננת בעצמה לאימון ולהרצה של מודלי AI. לפי הודעת החברה, השיגור התבצע ב-1 באוקטובר 2026 במסגרת Transporter-18, משימת rideshare של SpaceX (טיסה משותפת שבה רקטה אחת נושאת מטענים של לקוחות רבים). את הלוויין פיתחה גוגל יחד עם Planet, חברה שמפעילה לווייני צילום.
לדברי גוגל, השיגור הוא "הצעד הראשון" ב-Project Suncatcher, שהיא מגדירה כ"moonshot מחקרי ארוך טווח". מטרתו לבדוק אם יהיה אפשר יום אחד להפעיל בחלל תשתית למידת מכונה שניתן להרחיב בהיקף גדול.
מה בודקים שם למעלה
בשבועות הקרובים גוגל תאסוף נתונים מהמסלול על התמודדות ה-TPUs עם שלושה סוגי עומסים: עומס פיזי (ככל הנראה הרעידות והתאוצות של השיגור עצמו), קרינה, וטמפרטורות קיצוניות. "כל מה שנלמד, נשתמש בו כדי לשפר את התכנונים העתידיים שלנו", כתבה החברה.
כל אחד מהגורמים האלה הוא אתגר אמיתי לשבבים. שבבים מסחריים מתוכננים לחדרי שרתים ממוזגים ומוגנים, ובחלל הם חשופים לחלקיקים טעונים שעלולים לשבש חישובים ואף לפגוע ברכיבים לאורך זמן. לוויינים משתמשים בדרך כלל ברכיבים "מוקשחים" לקרינה, שהם יקרים יותר ואיטיים בהרבה מהחומרה המתקדמת ביותר. אם יתברר ש-TPUs רגילים יחסית שורדים בתנאים האלה, תיפתח דלת שעד עכשיו נחשבה סגורה למדי.
בדיווחים ברשתות, שלא נמצא להם אישור במקור הרשמי, נטען שגוגל כבר אישרה שהקשר עם הלוויין נוצר ושהוא פועל כמתוכנן.
למה לחפש מקום לחשב בחלל
ההקשר הוא המרוץ על תשתיות. אימון והרצה של מודלי AI דורשים כמויות עצומות של חשמל, וחברות הטכנולוגיה הגדולות נתקלות במגבלות של רשתות חשמל, קרקע וקירור. הרעיון שמאחורי Suncatcher, כפי שמרמז שמו ("לוכד השמש"), הוא ככל הנראה לנצל אנרגיה סולארית במסלול, שם אין לילה ואין עננים אם בוחרים את המסלול הנכון. מנגד, פיזור החום בחלל, שבו אין אוויר שיקרר את המערכות, נחשב לאחד האתגרים ההנדסיים הקשים בתחום.
כדאי לשמור על פרופורציות. מדובר בלוויין אב-טיפוס יחיד עם ארבעה שבבים, בעוד שמרכזי נתונים של AI מכילים עשרות אלפי מאיצים. גוגל עצמה מציגה את הפרויקט כמחקר ארוך טווח, לא כמוצר. המשמעות היא שהניסוי הזה לא יקבע אם יהיו חוות שרתים בחלל, אלא יספק את נתוני השטח הראשונים שבלעדיהם אי אפשר אפילו להתחיל לחשב את הכדאיות.
ובכל זאת, הצעד מעיד על כיוון. כשחברה בסדר הגודל של גוגל מוציאה חומרת AI משלה מחוץ לכדור הארץ, ככל הנראה היא רואה במחסור באנרגיה ובמקום בעיה ארוכת טווח שמצדיקה גם בדיקה של פתרונות שנשמעים רחוקים. התוצאות מהמסלול, שצפויות להצטבר בשבועות הקרובים, יראו אם הכיוון הזה מעשי מבחינה הנדסית.