גוגל שיגרה לראשונה שבב AI מתקדם לחלל: הניסוי הראשון בדרך למרכזי נתונים במסלול
אב-טיפוס של לוויין מחשוב של גוגל, שבנתה Planet Labs, שוגר על גבי טיל של ספייס-אקס ובתוכו שבב TPU. זו הפעם הראשונה שגוגל שולחת שבב מתקדם לחלל. במקביל פרסמה החברה מחקר מעודכן, ולפי ההערכה שבו מרכזי נתונים במסלול ידרשו כ-1,800 שיגורים של Starship בעשור הקרוב.
גוגל שיגרה לחלל אב-טיפוס של לוויין מחשוב, ובתוכו אחד משבבי ה-AI המתקדמים שלה. הלוויין יצא לדרכו על גבי טיל של ספייס-אקס שהמריא מקליפורניה, וזו הפעם הראשונה שענקית הטכנולוגיה שולחת לחלל שבב מהסוג הזה. את הלוויין בנתה Planet Labs, ומטרתו להוכיח ש-TPU (Tensor Processing Unit), השבב שגוגל פיתחה כמתחרה ל-GPU של אנבידיה, יכול לעבוד בחלל.
מה הלוויין צריך להוכיח
כדי שהניסוי יצליח, הלוויין צריך לספק לשבב קילוואט של חשמל ברציפות, לקרר אותו ולהריץ עליו סדרת מודלים כדי לבדוק אם משהו משתבש. "עשינו בדיקות על הקרקע, אבל אין בדיקה שטובה באמת כמו הדבר האמיתי", אמר טרוויס בילס, המנהל בגוגל שאחראי על Project Suncatcher. זו התוכנית של החברה להקים אשכולות מחשוב גדולים במסלול סביב כדור הארץ.
אחרי שהלוויין ייכנס לפעולה, הוא יפעיל את ה-TPU בפרצים של 15 דקות, כדי לא להעמיס על מערכות החשמל וניהול החום שלו. הלוויין הנוכחי מבוסס על פלטפורמה סטנדרטית של Planet Labs. בשנה הבאה צפוי לצאת ניסוי משותף נוסף של שתי החברות: שני לוויינים שיתוכננו במיוחד למחשוב מתקדם, וינסו לעבוד יחד דרך קישור תקשורת בלייזר.
גוגל לא לבד בטיסה הזאת. הטיל נשא יותר מ-100 מטענים שונים, ביניהם משימות AI של הסטארטאפים Satlyt ו-Cowboy Space Company. לדברי בילס, מה שמבדיל את גוגל הוא שמדובר ב"moonshot ארוך טווח". החזון הוא רשת של 81 לוויינים שטסים במבנה צפוף ומעבדים נתונים במקביל. "רוחב הפס וזמן ההשהיה בין ה-TPU-ים חשובים מאוד כשמריצים עומס עבודה של כמה ארונות שרתים... אנחנו מנסים להסתכל קדימה, לא רק על העומסים שקיימים היום אלא על מה שיהיה בעוד חמש שנים", הסביר.
צוואר הבקבוק: טילים
הסיבה העיקרית לאופק הארוך היא שהטילים הדרושים להרחבת מרכזי נתונים במסלול בעלות סבירה עדיין לא קיימים. ביום חמישי פרסמה גוגל גרסה מעודכנת של המאמר שלה על מרכזי נתונים במסלול, שעברה ביקורת עמיתים ותתפרסם בכתב העת Joule. החוקרים מדגישים שזו אינה בדיקת היתכנות כלכלית, אבל המאמר מראה איך גוגל מעריכה את ירידת מחירי השיגור לאורך זמן.
לפי המחברים, ספייס-אקס, שגוגל היא גם משקיעה מרכזית בה, ירדה במחירים בקצב של כ-20% בשנה מאז שיגורי Falcon 1. מכאן הם מעריכים שסביר לצפות למחיר שיגור של כ-200 דולר לקילוגרם עד 2035. כדי להגיע לשם, Starship יצטרך להעלות למסלול 370 אלף טונות של מטען. זה אומר כ-1,800 שיגורים בעשר השנים הקרובות, או 180 בשנה, בהנחה שכל טיסה נושאת 200 טונות. עד היום Starship לא טס יותר מחמש פעמים בשנה אחת. אילון מאסק אמנם רמז שהחללית תגיע לקצב של טיסה בכל שעה ב-2029, אבל להערכתי יש לקחת תחזיות כאלה בזהירות.
השבבים כנראה יעמדו בקרינה
החדשות הטובות יותר לגוגל נוגעות לקרינה בחלל. החברה נאלצה לחזור על הבדיקות במאיץ חלקיקים, כי התברר שמבנה השבבים בניסוי הראשון סיפק להם יותר מיגון ממה שיהיה להם בפועל. הבדיקות החדשות הראו מעט יותר שגיאות במעגלים הלוגיים, אבל גוגל עדיין בטוחה שהשבבים יוכלו להריץ עומסי inference (הפעלת מודל קיים) גדולים לאורך חמש שנות החיים של לוויין. "שיעור השגיאות נמוך מאוד בפעולות inference רגילות, בערך אחת למיליון", אמר בילס. "מצד שני, זה כבר היה בעייתי, למשל, לריצת אימון ענקית שבה אלפי שבבים עובדים במשך חודשים."
המשמעות
השיגור הוא צעד ראשון וצנוע: לוויין אחד ששבב אחד בתוכו עובד בפרצים קצרים. המשמעות האפשרית היא שבשלב הזה, מרכזי נתונים במסלול מתאימים בעיקר להפעלת מודלים ולא לאימון שלהם. בנוסף, על פי הניתוח של גוגל עצמה, היתכנות החזון תלויה במידה רבה בקצב השיגורים של ספייס-אקס.