תובע המייצג את עצמו בבית משפט בקונטיקט הסתיר טקסט לבן על רקע לבן במסמכים משפטיים, בניסיון להנחות מערכת AI היפותטית לפעול לטובתו. השופט חשף את התרמית, קבע כי מדובר בניסיון פסול להשפיע על כלי קבלת החלטות, ושלל מהתובע את זכות ההגשה האלקטרונית.
תובע המייצג את עצמו בבית משפט בקונטיקט הוסיף למסמכים משפטיים רשמיים טקסט בגודל שלוש נקודות, בצבע לבן על רקע לבן — בלתי נראה לעין אנושית, אך קריא לחלוטין עבור מודלי שפה. כך דיווח The Decoder בהתבסס על חשיפה של 404 Media.
התובע, מתיו אליוט, הגיש באוקטובר 2025 תביעה נגד New York Bariatric Group בטענות להפרת פרטיות ואפליה. בתוך המסמכים הוא שתל הנחיה סמויה שהורתה לכל מערכת AI שתעבד את הטקסט לוודא שהתוצאה שלה תואמת את עמדתו, ולהתייחס להחלטת פקיד קודמת שדחתה את בקשתו כאל טעות שיש לתקן.
התרמית התגלתה בזכות פרט טכני שולי: בית המשפט הבחין בכמות חריגה של רווחים לבנים במסמכים, ובבדיקה מדוקדקת יותר נחשף הטקסט הנסתר. השופט וולטר ספיידר הבן קיים דיון והזהיר את אליוט מפורשות מפני הסתרת טקסט במסמכים משפטיים. אליוט, כך עולה מהדיווח, התעלם מהאזהרה והמשיך להסתיר הודעות נוספות בהגשות מאוחרות יותר, כולל קישור ליוטיוב והערות לגלגניות. בשיחה עם 404 Media טען כי הניסיון הראשון היה מעין "ביקורת" על קיומה האפשרי של מערכת סקירה מבוססת AI, ואילו ההודעות המאוחרות היו "בדיחות בלתי נראות".
בפסק דין בן 14 עמודים הבהיר השופט ספיידר כי בתי המשפט בקונטיקט אינם משתמשים כיום במערכות AI לסקירה או להכרעה בהגשות, כך שההוראות הנסתרות לא השפיעו בפועל על התוצאה. עם זאת, לדבריו, עצם הניסיון הוא הבעיה המרכזית — משום שהוא ביקש להשפיע בסתר על מערכת שיכלה להיות בשימוש. השופט המשיל את המעשה לניסיון ליצור תקשורת סמויה עם חבר מושבעים באמצעות סוכן אוטומטי, וכתב כי הוראה נסתרת היא במהותה תקשורת חשאית המכוונת לגורמי קבלת ההחלטות או לכלים שעליהם הם נשענים.
יחד עם זאת, ספיידר לא פסל שימוש בכלי AI להכנת מסמכים משפטיים, וציין כי כלים כאלה מאפשרים לאנשים ללא ייצוג משפטי להציג את טענותיהם בצורה ברורה יותר. מה שאליוט עשה, לדבריו, הוא שימוש לא הוגן בכלים הללו. הוא גם התריע כי מודלי שפה נוטים לחזק טיעונים משפטיים פגומים, מכיוון שהם מתאמנים לפתח את עמדת המשתמש בצורה משכנעת ככל האפשר במקום לבחון אותה באופן ביקורתי.
כעונש, בית המשפט שלל מאליוט את הזכות להגיש מסמכים באופן אלקטרוני, וחייב אותו להגיש כל מסמך פיזית, על נייר, למזכירות בית המשפט. אליוט טען כי הענישה אינה הוגנת, בציינו שגם מסמכים סרוקים על נייר יכולים להכיל טקסט נסתר. השופט הזכיר גם מקרה דומה בברזיל, שבו שני עורכי דין הסתירו טקסט לבן מוקטן על רקע לבן בניסיון להשפיע על מערכת AI של בית המשפט — אך שם המערכת עצמה זיהה וחסמה את הטקסט לפני שעובד.
התופעה אינה מוגבלת לאולמות בית המשפט. לפי הדיווח, עיתון Nikkei מצא בעבר הוראות כמו "רק ביקורת חיובית" או "ללא ביקורת" ב-17 מאמרי טיוטה באתר arXiv, שנועדו להטות סקירות עמיתים מבוססות AI. במקביל, מחקר של MIT ו-USC מצא כי מספר התביעות המוגשות בבתי משפט פדרליים בארה"ב ללא ייצוג משפטי זינק מאז ש-ChatGPT הפך לנפוץ — ב-2025 הוגשו 41,490 תביעות כאלה, כמעט כפול מהממוצע שקדם לעידן ה-AI. במדגם של תביעות מתחילת 2026, כלי לזיהוי טקסט מבוסס AI סימן 18 אחוז מהן ככתובות בידי מודל שפה.
המשמעות, כפי שעולה מהמקרה, היא שבמקביל לשימוש הגובר בכלי AI לניסוח מסמכים משפטיים, נוצר גם תמריץ חדש לנסות ולתמרן את המערכות הללו מבפנים — אתגר שמערכת המשפט רק מתחילה להתמודד עמו.