קזחסטן בין ארה״ב לסין: למה היא מסרבת לבחור צד בדרך ל-AI

קזחסטן מנסה לעשות משהו שמעט מדינות מצליחות בו כיום: להיכנס לעידן ה-AI בלי להתחייב לאחת משתי המעצמות שמתחרות עליו. לפי כתבה ב-South China Morning Post, המדינה העשירה באנרגיה במרכז אסיה מסרבת לבחור בין ארה״ב לסין, גם כשהנוכחות הסינית בה הולכת וגדלה.

המכוניות כבר הגיעו

את ההשפעה הסינית רואים כבר ברחוב. בשדרות הרחבות של הבירה אסטנה, כך מתאר כתב ה-SCMP, מכוניות סיניות הפכו למחזה נפוץ. מותגים כמו BYD ו-Changan נכנסים בכוח לשוק שבעבר נשלט בידי יצרניות דרום קוריאה Hyundai ו-Kia. את זה סיפר לכתב הנהג שאסף אותו משדה התעופה, ברכב חשמלי של Changan.

הכתב עצמו מדגיש שלא עליית הטכנולוגיה הסינית הביאה אותו לקזחסטן. הסיפור שהוא מחפש גדול יותר: איך מדינה עם משאבי אנרגיה רבים מתכוונת למצוא את מקומה בתחום הבינה המלאכותית.

למה דווקא אנרגיה

ההקשר חשוב כאן. פיתוח והפעלה של מודלי AI גדולים צורכים כמויות עצומות של חשמל, ומרכזי נתונים הפכו לאחד הנכסים האסטרטגיים בכלכלה העולמית. מדינה עם עודפי אנרגיה עשויה לראות בזה הזדמנות להפוך משחקנית בשולי עולם הטכנולוגיה לחלק ממשי מהתשתית שלו. ככל הנראה זה אחד הקלפים המרכזיים שקזחסטן מביאה למשא ומתן מול שני הצדדים.

בין שתי מעצמות

קזחסטן גובלת בסין וברוסיה, וכבר שנים מתוארת כמדינה שמנהלת מדיניות חוץ "רב-וקטורית", כלומר מקיימת קשרים עם כמה מעצמות במקביל בלי להיצמד לאף אחת מהן. ההחלטה שלא לבחור צד גם בתחום ה-AI נראית כהמשך ישיר של אותו קו.

אבל בתחום הזה האיזון קשה יותר. התחרות הטכנולוגית בין ארה״ב לסין מתבטאת בהגבלות יצוא על שבבים מתקדמים ובלחץ על מדינות שלישיות להחליט על איזו טכנולוגיה הן בונות את התשתיות שלהן. מדינה שרוצה גישה לחומרה האמריקאית ובמקביל ממשיכה לקלוט השקעות ומוצרים סיניים תצטרך כנראה לתמרן בזהירות רבה.

למה זה חשוב

הסיפור של קזחסטן מייצג שאלה שמדינות רבות מתמודדות איתה עכשיו: האם אפשר להשתתף במהפכת ה-AI בלי להיגרר לגוש אחד. אם קזחסטן תצליח לשמור על קשרים פתוחים עם שני הצדדים ולמנף את משאבי האנרגיה שלה, היא עשויה להפוך למודל למדינות בינוניות אחרות. אם לא, ייתכן שהמציאות תכריע במקומה, בדיוק כמו שהמכוניות הסיניות כבר שינו את הנוף באסטנה.