לראשונה: הומניסט בקנטקי קיבל פטור דתי משימוש ב-AI

אדם מקנטקי שמגדיר את עצמו הומניסט קיבל פטור דתי משימוש בבינה מלאכותית. לפי דיווח של Religion News Service מ-26 באוקטובר 2026, זו הפעם הראשונה שפטור דתי מ-AI ניתן למי שמזוהה כהומניסט.

על פניו מדובר במקרה פרטי של אדם אחד. אבל הוא נוגע בשאלה שעוד תעסיק מחלקות משאבי אנוש ויועצים משפטיים: אם ארגון מחייב את עובדיו להשתמש בכלי AI, באילו נסיבות אפשר לסרב, ומי נחשב "דתי" מספיק כדי לקבל פטור?

הומניזם כאמונה מוגנת

הומניזם הוא השקפת עולם לא-תאיסטית, כלומר כזו שאינה נשענת על אמונה באל. היא מעמידה במרכז את התבונה, את האתיקה ואת האחריות של בני האדם. הצירוף "הומניסט" ו"פטור דתי" נשמע אולי סותר, ובדיוק בגלל זה המקרה מעניין.

רקע כללי: בדיני העבודה האמריקאיים, החובה של מעסיקים להתאים את סביבת העבודה לאמונות דתיות של עובדים לא מוגבלת לדתות הממסדיות. הנחיות רשות שוויון ההזדמנויות בתעסוקה בארה"ב (EEOC) מכירות גם באמונות מוסריות ואתיות שמוחזקות בעוצמה של אמונה דתית מסורתית. המקורות שבידינו לא מפרטים על איזה בסיס משפטי או ארגוני ניתן הפטור הזה. ובכל זאת, ככל הנראה זו המסגרת שמאפשרת לראות התנגדות מצפונית לא-תאיסטית כראויה להגנה.

למה דווקא AI

בקשות לפטור דתי במקומות עבודה הן תופעה מוכרת. הן נוגעות למשל לחיסונים, לקוד לבוש או לעבודה בימי מנוחה. בינה מלאכותית היא תחום חדש יחסית בהקשר הזה. ארגונים רבים עברו בשנים האחרונות מעידוד שימוש בכלי AI לחובה של ממש, ולפעמים השימוש נמדד בהערכות ביצועים. במצב כזה יש היגיון בכך שהתנגדויות עקרוניות לטכנולוגיה יתחילו להופיע גם בשפה של זכויות דת ומצפון.

ההתנגדויות האלה יכולות לנבוע ממקומות שונים: חשש מפגיעה ביצירתיות ובשיקול הדעת האנושי, התנגדות לאופן שבו מודלים מאומנים על יצירות של אחרים, או עמדה אתית כללית כלפי אוטומציה. בפרטים הקונקרטיים של ההתנגדות במקרה הזה המקורות שבידינו לא עוסקים.

המשמעות לארגונים

המשמעות המעשית ככל הנראה כפולה. ראשית, המקרה עשוי לשמש תקדים, משפטי או לפחות תדמיתי, לעובדים נוספים שמתנגדים לשימוש ב-AI מטעמים עקרוניים ואינם משתייכים לדת מסורתית. שנית, ארגונים שמחייבים שימוש בכלים כאלה יצטרכו כנראה לנסח מראש מנגנון לטיפול בבקשות פטור, במקום להתמודד עם כל מקרה מחדש.

מאחורי כל זה עומדת שאלה רחבה יותר: כשטכנולוגיה הופכת לתנאי לעבודה, הגבול בין העדפה אישית לבין אמונה מוגנת מקבל משקל כלכלי ומשפטי. הכרה בהומניזם כבסיס לפטור מרחיבה את מעגל מי שיכול לטעון לזכות הזו. זה עשוי להקשות על ארגונים לאכוף מדיניות AI אחידה.

לישראל אין כרגע מקבילה ישירה למקרה. אבל חברות ישראליות רבות פועלות בשוק האמריקאי או מעסיקות עובדים בארה"ב, ושם השאלה כבר עלתה בפועל.