קופה של 100 מיליון דולר לא קנתה את הבחירות: רשת הפרו-AI הגדולה בארה"ב כמעט לא השפיעה

רשת Leading the Future, גוף המימון הפוליטי הגדול ביותר של תומכי ה-AI בארצות הברית, מסיימת את הבחירות האמצעיות עם קצת יותר מ-20 מיליון דולר בקופה ועם עשרות מועמדים מנצחים לקונגרס משתי המפלגות. על פניו זו הצלחה, אבל ניתוח של WIRED מראה תמונה אחרת: הכסף הלך ברובו המכריע למועמדים בטוחים, ובמעט המרוצים המסוכנים שבהם הרשת התערבה, התוכנית שלה לעצב את הבחירות לא עבדה.

הרשת הוקמה באוגוסט 2025 עם קופה של כ-100 מיליון דולר והצהרה שתתנגד למדיניות ש"חונקת חדשנות". בין התורמים: קרן הון הסיכון Andreessen Horowitz, ג'ו לונסדייל, ממייסדי Palantir, וגרג ברוקמן מ-OpenAI. המבנה כולל ארגוני 501(c)(4) ו-super PACs, גופים שמוציאים כסף פוליטי בלי לתאם עם המועמדים. American Mission תורם בעיקר לרפובליקנים ו-Think Big בעיקר לדמוקרטים. המודל הזכיר את Fairshake, רשת הפרו-קריפטו ששלטה בבחירות 2024.

המבחן של אלכס בורס

בסוף 2025 יצאה הרשת נגד אלכס בורס, מהנדס Palantir לשעבר וחבר בית מחוקקים של מדינת ניו יורק, שהתמודד בפריימריז הדמוקרטיים במחוז 12 במצע של בטיחות AI. היא השקיעה מיליוני דולרים במודעות תקיפה, אך המהלך הפך את המרוץ לזירת עימות בין שתי גישות ל-AI והגדיל את החשיפה של בורס. רשת Public First, שנהנית מגיבוי כספי משמעותי של אנתרופיק, הוציאה 15 מיליון דולר לטובתו. בורס אמנם הפסיד, אך הגיע למקום השני, אחרי מיכה לאשר, שגם הקמפיין שלו עסק באחריות של חברות הטכנולוגיה ובבטיחות AI.

"הם היו בטוחים שיקברו אותו, ישפדו את ראשו ויצעדו איתו כהוכחה ליכולת שלהם", לדברי סשה הוורת', ראש הארגון Tech Oversight Project, שמבקר את ענף הטכנולוגיה. ב-Leading the Future לא הגיבו לפניית WIRED.

מהתקפה לתמיכה בטוחה

בפריימריז הוציאה הרשת כ-26 מיליון דולר, ולקראת הבחירות הכלליות ירדה ההוצאה לכ-10 מיליון דולר. גם התרומות נעצרו: הרשת דיווחה על אפס תרומות ברבעון השני והשלישי. השינוי הגיע בערך כשסקרים הראו חוסר אמון רחב ב-Big Tech. בסקר יציאה של NBC אמרו 56% מהמצביעים ש-AI ומרכזי נתונים מילאו תפקיד "מרכזי" בהצבעתם. לדברי הוורת', התמיכה במועמדים בטוחים היא "משחק השפעה" שנועד להתחבב על חברי הקונגרס הנכנסים.

במרוצים הצמודים התוצאות היו חלשות יותר. אחד ההימורים הגדולים היה דרליין גרהאם, אחותו של הסנאטור המנוח לינדזי גרהאם, שכיהנה בתפקיד והתמודדה על כהונה מלאה בדרום קרוליינה. יריבתה הדמוקרטית אנני אנדרוז כינתה אותה "Data Center Darline" בשל תמיכתה בהרחבת מרכזי הנתונים. American Mission תרם לה יותר מ-2 מיליון דולר, והיא הפסידה עם 46.5% מהקולות, במדינה שבחרה לאחרונה דמוקרט לסנאט ב-1998. מנגד, ג'ארד מוסקוביץ הדמוקרטי מפלורידה, שנתמך באמצעות Think Big, גבר בהפרש של 13,000 קולות על סקוט סינגר.

נגד טראמפ או נגד AI?

בתעשייה מציעים הסבר משלהם: לפי Ars Technica, Big Tech טוען שהזעם של הבוחרים הוא "אנטי-טראמפ" ולא "אנטי-טק". האתר מתאר זאת כהכחשה, על רקע הצבעה גורפת בארצות הברית להגבלת AI ומרכזי נתונים. מהצד השני, ברד קרסון, ממייסדי Public First Action, הכריז על "מכה מוחצת" למאמץ של התעשייה "לקנות קונגרס שיעלים עין".

שני הצדדים מעוניינים בפרשנות שלהם, והנתון של NBC, כפי שהובא ב-WIRED, אינו מפרט לאיזה כיוון השפיע הנושא על המצביעים. ועדיין, המשמעות ככל הנראה היא שמודל ה-Fairshake לא עבר בקלות מקריפטו ל-AI, נושא שמעסיק את הבוחרים ישירות. גם לא מדובר בכסף מול היעדר כסף: בצד של בטיחות ה-AI פעל גוף בעל גיבוי משמעותי מחברת AI בעצמה. נראה שהקרב על הרגולציה עובר כעת לקונגרס, שם עשויה להתברר התמורה לתרומות למועמדים הבטוחים.