OpenAI כבר מכוונת לבחירות 2028: כריס להיין מציע "ניו דיל" לעידן ה-AI

כריס להיין, מנהל העניינים הגלובליים של OpenAI, סבור שבחירות 2028 לנשיאות ארצות הברית עשויות להיות רגע מכונן עבור ה-AI. במסה חדשה הוא קורא לפוליטיקאים לגבש מדיניות שנותנת מענה לחששות של האמריקאים מהטכנולוגיה, במקום להסתפק במס שפתיים לסנטימנט נגד AI ולתגובת הנגד למרכזי הנתונים, כך לפי TechCrunch.

להיין משווה את הפוטנציאל של AI לעצב מחדש את הכלכלה ל"ניו דיל" של הנשיא פרנקלין רוזוולט, חבילת התוכניות והרפורמות הפדרליות משנות ה-30 של המאה הקודמת, שנחקקה אחרי שהתיעוש והשפל הגדול ניפצו את הסדר הכלכלי הישן. לדבריו, האמריקאים חשים היום חרדה דומה מאובדן השליטה על עתידם הכלכלי, ועל הפוליטיקאים למצוא "דרך שלישית משכנעת" שתאפשר לציבור ליהנות מיתרונות הטכנולוגיה. הוא מציג חמישה יעדי מדיניות, בהם הגנה על עובדים, חינוך, בטיחות AI ופיתוח מרכזי נתונים.

העיתוי אינו מקרי לכאורה. המסה מתפרסמת מיד אחרי בחירות האמצע, שבהן הדמוקרטים השיגו שליטה בקונגרס על רקע תסכול נרחב של בוחרים מיוקר המחיה. AI לא היה נושא מרכזי בבחירות, אך ההתנגדות למרכזי נתונים עלתה כסוגיה חוצת מפלגות בכמה מרוצים. ככל הנראה, הנושא רק יתחזק: בוחרים מודאגים מהתייקרות החשמל בגלל מרכזי נתונים, מאובדן מקומות עבודה ומכך שהרווחים יתרכזו בידי מעט חברות עשירות.

הצעות שמשרתות גם את החברה

קייט ברנן, שמובילה את תחום מדיניות ה-AI והכוח התאגידי במכון AI Now, אמרה ל-TechCrunch שהרטוריקה של להיין מסמנת שינוי בולט לעומת סדר היום של OpenAI בשנה שעברה, שהתמקד בהאצת הפיתוח, בהפחתת חסמים רגולטוריים ובהרחבת התשתיות. עם זאת, רבות מההצעות עדיין מעודדות אימוץ רחב של AI ותומכות בהרחבת התשתיות שחברות כמו OpenAI זקוקות להן.

"להשתמש במטאפורה של הניו דיל פירושו לגייס את יכולת המדינה לטובת הציבור", אמרה ברנן. "זה נכתב בידי חברה פרטית שמנסה לקדם מדיניות לטובתה. במקרה הטוב זה א-היסטורי, ובמקרה הרע זה מזיק".

הניו דיל המקורי קבע הגנות לעובדים והציב מגבלות על כוח תאגידי. בחזון של להיין פחות ברור כיצד חברות AI יישאו באחריות לזעזועים הכלכליים. בתחום המס, למשל, הוא מציע תמריצים לעובדים שילמדו מיומנויות AI, גישה קלה יותר להון ליזמים ומודלים חדשים של בעלות עובדים ושיתוף ברווחים, אך לא חובות מחייבות. ברנן הייתה מעדיפה לראות שינוי במס החברות או תמריצים להעסקת בני אדם במקום אוטומציה.

מרכזי נתונים, ילדים ומתג כיבוי

להיין מכיר בחששות ממרכזי נתונים, אך מדגיש את המשרות בבנייה ואת הכנסות המס המקומיות. הוא מזהיר שפוליטיקאים שיתמכו בהקפאת בנייתם עלולים לסכן את ההובלה האמריקאית על סין, ואף משווה עמדה זו להצבעה מ-2002 שאישרה את מלחמת עיראק.

בנושא הילדים הוא מדגיש הגנות מותאמות גיל ומנגנוני הגנה סביב מלווי AI לקטינים, ומזהיר שהרחקת AI מהכיתות עלולה ליצור אי-שוויון בין תלמידים עשירים ל"ילדים בקהילות כפריות". אלא שהטיעון מניח ש-AI משפר למידה, טענה שטרם הוכחה.

עוד הוא קורא לתקני בטיחות אכיפים, הערכות עצמאיות, פיקוח ציבורי ויכולת להגביל מערכות AI או לכבות אותן באמצעות מתג כיבוי (kill switch). לפי TechCrunch, מחקרים אחרונים מראים ש-OpenAI ומעבדות אחרות טרם פרסמו תוכניות מקיפות בנושא.

למה זה חשוב

המשמעות היא ש-OpenAI מנסה להיכנס לדיון הפוליטי מוקדם, לפני שהוא יתגבש סביב יוקר המחיה ומרכזי הנתונים. השאלה הפתוחה היא אם מי שמרוויחה מהטכנולוגיה יכולה גם לכתוב את ההסדר החברתי סביבה, בלי התחייבויות מחייבות מצדה.