ג'נסן הואנג מתחייב ל-2 מיליארד דולר להשקעות באירופה, ומציע מודלים פתוחים כדרך לסגור את הפער
בעצירה בפריז במסגרת סיבוב באירופה הודיע מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, על השקעות חדשות של 2 מיליארד דולר ברחבי אירופה, וחשף שהחברה מחזיקה כעת במניות של ארבעה סטארטאפים צרפתיים, ביניהם Doctolib ו-Entalpic. הוא הציג מודלים בעלי משקלות פתוחים כדרך של אירופה לצמצם את הפער בתחום ה-AI, ושב ודחה את הקריאות להאט את הפיתוח.
בעצירה בפריז, במסגרת סיבוב באירופה, הודיע מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, על השקעות חדשות של 2 מיליארד דולר ברחבי אירופה. לפי הדיווח של Bloomberg, ההשקעות צפויות להתבצע כבר בשבוע הבא. הואנג גם חשף שאנבידיה רכשה מניות בארבעה סטארטאפים צרפתיים: Doctolib, Genesis AI, Pigment ו-Entalpic.
אירופה כזירת השקעה
לא מדובר בכניסה לשוק חדש אלא בהמשך של מגמה קיימת. לפי הדיווח, בשנה שעברה הוציאה אנבידיה באירופה כ-8 מיליארד דולר. ההתחייבות החדשה מצטרפת לסכום הזה, ומחזקת את הנוכחות של יצרנית השבבים ביבשת שמנסה כבר זמן רב לבנות יכולות AI משלה, לצד ארצות הברית וסין.
הסיבוב של הואנג כולל, מלבד פריז, גם עצירות בלונדון ובברלין. חבילת התמיכה במחקר הבריטי כבר דווחה, ובפריז הדגש היה על האקוסיסטם הצרפתי.
ההחזקות בצרפת
ארבע החברות שבהן מחזיקה אנבידיה פועלות בתחומים שונים מאוד זה מזה. Doctolib, אחת מחברות הטכנולוגיה המוכרות בצרפת, מפעילה פלטפורמה לקביעת תורים ולניהול שירותי בריאות. Pigment מפתחת תוכנה לתכנון פיננסי ועסקי לארגונים. Entalpic ו-Genesis AI צעירות ופחות מוכרות לציבור הרחב. מהמקורות לא ידוע מה גודל ההחזקות, וגם לא אם הן חלק מסכום ה-2 מיליארד או נפרדות ממנו.
הפיזור מעניין. נראה שאנבידיה לא מסתפקת בהשקעה בחברות שמאמנות מודלים בעצמן, ומהמרת גם על חברות שבונות מוצרים מעל מודלים קיימים, בבריאות, בעולמות התוכנה הארגונית ובמחקר. מבחינת אנבידיה ההיגיון ברור: כל חברה כזו היא לקוחה פוטנציאלית של כוח מחשוב, כלומר של השבבים שלה.
מודלים פתוחים כאסטרטגיה אירופית
לצד ההשקעות, הואנג קידם את המודלים בעלי המשקלות הפתוחים (open-weight models) כדרך של אירופה לצמצם את הפער שלה בתחום ה-AI. במודלים כאלה הפרמטרים המאומנים זמינים להורדה. כל חברה או מוסד יכולים להריץ אותם על התשתית שלהם ולהתאים אותם לצרכיהם, בלי להיות תלויים ב-API של ספק אמריקאי.
המסר הזה מתיישב היטב עם השיח האירופי על "ריבונות טכנולוגית". מודלים פתוחים מאפשרים לבנות יכולות מקומיות בלי לשלם את מחיר האימון של מודל חזית מאפס. ככל הנראה הם גם משרתים את אנבידיה: מי שמריץ מודלים בעצמו צריך חומרה משלו, או לפחות תשתית ענן שמבוססת עליה.
הואנג גם שב ודחה את הקריאות להאט את קצב הפיתוח של AI. זו עמדה שהוא חוזר עליה בהזדמנויות שונות.
למה זה חשוב
המהלכים בפריז מראים כיצד אנבידיה משלבת בין תפקידיה כספקית חומרה, כמשקיעה וכמי שמציעה כיוון אסטרטגי. החברה מזרימה הון לאקוסיסטם האירופי, מחזיקה בחלק מהסטארטאפים שבו, וממליצה לו על מודלים פתוחים, גישה שמגדילה את הביקוש למוצרים שלה. לאירופה זו הזדמנות לקבל הון ותשתית. השאלה שנשארת פתוחה היא אם זה מקרב את היבשת לעצמאות טכנולוגית, או רק מחליף סוג אחד של תלות בסוג אחר.