OpenAI חתמה על חוזה שכירות ל-20 שנה למרכז נתונים בהיקף כ-8 גיגה-וואט באוהיו, כאשר נבידיה מגבה את הפרויקט בערבות של עד 105 מיליארד דולר. העסקה חושפת דיווח נרחב יותר על כ-3 טריליון דולר בהתחייבויות AI שאינן מופיעות במאזני חברות הטכנולוגיה הגדולות.
OpenAI חתמה על חוזה שכירות ל-20 שנה עם SB Energy, חברת בת של סופטבנק, עבור קמפוס מרכזי הנתונים "PORTS-Pike" באוהיו — לפי הדיווח ב-The Decoder, זהו פרויקט מרכז הנתונים הגדול ביותר שפורסם עד כה. העסקה מעניקה ל-OpenAI כ-8 גיגה-וואט של קיבולת מחשוב, כאשר לפי חישובי הוול סטריט ג'ורנל, בהתחשב במערכות הקירור והתשתית, ההיקף הכולל של האתר מגיע ל-10 גיגה-וואט.
האתר יושב חלקית על שטח שבעבר שימש כמתקן העשרת אורניום של משרד האנרגיה האמריקאי, ומקבל חשמל מתחנת גז בהספק 9.2 גיגה-וואט, בבעלות הממשלה האמריקאית ובמימון יפני, במסגרת הסכם סחר בין המדינות.
נבידיה כמגבה פיננסי
מנכ"ל נבידיה, ג'נסן הואנג, הכריז על העסקה תוך שימוש במונח חדש: "LPS" — ראשי תיבות של land, power, shell (קרקע, חשמל ומעטפת מבנה). לדבריו, אלה הפכו לצוואר הבקבוק המרכזי בבניית תשתיות ה-AI, במקום שבבים וציוד רשת. חברות AI כמו OpenAI גדלות מהר יותר ממה שמאזניהן יכולים לתמוך בו מבחינת חוזי תשתית ארוכי טווח, כך שנבידיה נכנסת לתמונה עם העוצמה הפיננסית שלה.
לפי התיאור בדיווח, נבידיה אינה מבטיחה את תשלומי השכירות של OpenAI עצמם, אלא מגבה את שווי השייר של מרכזי הנתונים המוגמרים בשלב הבנייה הראשון, המכסה 4.25 גיגה-וואט. אם OpenAI תפרוש מהעסקה, SB Energy תצטרך תחילה למצוא שוכר חלופי ולאחר מכן לנסות למכור את המתקנים — ורק אז תכסה נבידיה את הפער בשווי, עד לתקרה של 105 מיליארד דולר. בתמורה, נבידיה הופכת לספקית השבבים הבלעדית עבור המחצית הראשונה של האתר, ומשקיעה 1.5 מיליארד דולר ב-SB Energy.
הואנג מעריך כי כל דור מערכות יצרוך כ-1.5 מיליון יחידות GPU, בשווי של 150-200 מיליארד דולר בהכנסות. לדבריו, בכל האתרים יחד, ההתחייבויות של OpenAI עד 2030 מגיעות לכ-12 גיגה-וואט של כוח מחשוב מבוסס נבידיה, ואם תמומש האופציה על 3.75 הגיגה-וואט הנותרים באוהיו, החבילה כולה תגיע לכ-16 גיגה-וואט בשווי של כ-600 מיליארד דולר. 800 המגה-וואט הראשונים צפויים לפעול ב-2028.
3 טריליון דולר שאינם רשומים במאזנים
ניתוח של הוול סטריט ג'ורנל, המוזכר בדיווח, מראה עד כמה גדלו ההתחייבויות הללו ברחבי התעשייה. תשע חברות טכנולוגיה, בהן אלפאבית, מטא, מיקרוסופט ונבידיה, מחזיקות יחד כ-3 טריליון דולר בהתחייבויות הקשורות ברובן ל-AI, שאינן מופיעות במאזניהן — משום שחוזי שכירות נרשמים רק כשמתחילים התשלומים, והתחייבויות רכש רק עם אספקת הסחורה בפועל. חוזי שכירות שטרם החלו מסתכמים ב-1.2 טריליון דולר, פי ארבעה מהיקפם לפני שנה. באלפאבית לבדה, התחייבויות הרכש קפצו מ-332 מיליארד ל-811 מיליארד דולר תוך שלושה חודשים בלבד.
החוזים כמעט בלתי ניתנים לביטול, ואלפאבית ואמזון דיווחו לאחרונה על תזרים מזומנים חופשי שלילי. אנליסטים ממורגן סטנלי מזהירים כי משקיעים כמעט ואינם מסוגלים עוד להעריך את רמת החוב האמיתית של החברות הללו.
לפי הוול סטריט ג'ורנל, נבידיה תכננה במקור לגבות את הפרויקט כולו בסכום של כ-250 מיליארד דולר, אך צמצמה את הערבות לאחר ירידה של 5% במניה ולחץ מצד משקיעים. התקרה הסופית של 105 מיליארד דולר נמוכה גם מהסכום של 120 מיליארד דולר שהוזכר לאחרונה, והיא מכסה רק את שווי הנכסים ולא את מלוא חוזה השכירות.
היקף ההתחייבויות שנחשף מצביע, ככל הנראה, על כך שהשקעות ה-AI של תעשיית הטכנולוגיה עוברות למבנים פיננסיים מורכבים יותר ויותר, שקשה למשקיעים החיצוניים לעקוב אחריהם במלואם.