הפנטגון מבקש 30 מיליון דולר לגלאי שקר מבוסס AI, שאמור למדוד את הנבדק בלי לחבר אליו חיישנים

ממשלת ארה"ב מבקשת להוציא 30.3 מיליון דולר בחמש השנים הקרובות על גרסה משופרת של גלאי השקר. כך עולה מבקשת תקציב של משרד ההגנה האמריקאי. התוכנית נקראת "Polygraph+" או "Polygraph Next", ומתמקדת בשני תחומים: אלגוריתמים שמנקדים את תוצאות הבדיקה בעזרת בינה מלאכותית ולמידת מכונה, וטכניקה בשם standoff sensing, כלומר קריאת מדדים פיזיולוגיים של הנבדק בלי לחבר אליו מכשיר.

חשוב לדייק: לפי MIT Technology Review, מדובר בבקשת תקציב שהקונגרס עוד לא אישר. את פרטי המסמך חשף לראשונה האתר Inside Defense. לפי המסמך, מטרת הפרויקט היא "לחדש את טכנולוגיות הפוליגרף וההערכה האמינות הפדרליות" ולשפר את הדיוק והאמינות שלהן.

מי יפעיל את המערכת ולמה

את Polygraph+ תפעיל ה-Defense Counterintelligence and Security Agency (DCSA), הסוכנות שעורכת בדיקות רקע עבור הממשל הפדרלי. לפי מסמך התקציב, הטכנולוגיה תשמש לסינון מועמדים לעבודה ול"זיהוי איומים פנימיים".

העיתוי רגיש. תחת שר ההגנה פיט הגסת' הפנטגון משתמש יותר ויותר בבדיקות פוליגרף כדי לאתר מקורות של הדלפות לתקשורת. בספטמבר דיווח ה-New York Times שכ-50 קצינים במטה המשולב נשלחו לבדיקת פוליגרף, אחרי כתבות על דלדול מלאי הנשק האמריקאי במלחמה עם איראן.

אילו טכנולוגיות על השולחן

עדיין לא ברור באילו טכנולוגיות ישתמשו. ה-DCSA לא הגיבה לבקשה לפרטים נוספים. יש בכל זאת רמזים: ב-2023 ערכה יחידת החדשנות של משרד ההגנה (DIU) קול קורא פתוח לחברות עם מוצרים לזיהוי הונאה, ובחרה שתיים מהן לבניית אב-טיפוס. הראשונה היא Presage Technologies, שטוענת שהיא מסוגלת למדוד דופק וקצב נשימה באמצעות מצלמות רגילות. השנייה היא Altec Research, חברת חיישנים רפואיים שמתרחבת לחישה ללא מגע. לפי צילום מסך שפרסמה ה-DIU, אב-הטיפוס של Altec עוקב אחר תנועות ראש, טמפרטורת עור הפנים ופעילות הנקבוביות. שתי החברות לא הגיבו, וה-DIU סירבה להגיב.

הבעיה: הפוליגרף עצמו

הפוליגרף כמעט לא השתנה מאז הומצא בשנות ה-20 של המאה הקודמת. הבודקים מודדים לחץ דם, דופק, נשימה והזעה, ומשווים את תגובת הגוף לשאלות בסיס ("האם השמיים כחולים?") לתגובה לשאלות מטרה ("האם ביצעת פשע?"). הממשל הפדרלי עורך עשרות אלפי בדיקות כאלה בשנה, אבל תוצאותיהן כמעט אף פעם לא מתקבלות כראיה בבית משפט.

ב-1983 קבע משרד הערכת הטכנולוגיה של הקונגרס שיש ראיות מוגבלות מאוד לתמיכה בשימוש בפוליגרף לסינון עובדים. ב-2003 כתבה המועצה הלאומית למחקר (NRC) שהראיות ליעילותו "חלשות במקרה הטוב". איגוד הפוליגרף האמריקאי טוען לדיוק של 80% עד 94%, אבל דוח ה-NRC הראה שגם בדיוק כזה בדיקת סינון עלולה להוביל לטעויות רבות. במשרד ההגנה מועסקים 2.8 מיליון איש, ומערכת לא מושלמת בהיקף כזה עלולה להאשים לשווא עשרות אלפי אנשים. לשם השוואה, לפי מחקרים בני אדם מזהים שקר קצת יותר ממחצית מהפעמים, בלי שום עזר טכני.

יש גם בעיות אחרות. הפענוח סובייקטיבי, ובודקים שונים מגיעים לתוצאות שונות מאוד. נבדקים מקבוצות מיעוט נוטים יותר להיחשב משקרים. בנוסף, אפשר ללמוד להערים על המבחן, למשל כשהנבדק מגביר בכוונה את תגובת הגוף שלו לשאלות הבסיס באמצעות סיכה מוסתרת בנעל.

"זה ניסיון שגוי לצמצם דבר מורכב למשהו מוחשי", אומרת קירי קוטסוגלו, פרופסור בבית הספר למשפטים של נורת'מבריה בבריטניה, שחוקרת את השימוש בפוליגרף במערכת המשפט. סופי ון דר זי, שחוקרת הונאה באוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם, מוסיפה: "אם אתה יודע איך זה עובד, אתה יכול לעקוף את זה". לדבריה, ההשפעה העיקרית של המכשיר היא הרתעה, ונבדקים רבים מודים עוד לפני שהבדיקה מתחילה. "אבל זה עובד רק אם אנשים חושבים שפוליגרף עובד".

המשמעות

ככל הנראה, הוספת AI ומדידה מרחוק לא תפתור את הבעיה הבסיסית: אין ראיות חזקות לכך שתגובות פיזיולוגיות מעידות על שקר. אם המערכת החדשה תספק ציון "אובייקטיבי" לכאורה מאלגוריתם, היא עלולה להעניק לשיטה שנויה במחלוקת מראית עין של דיוק מדעי. כשמדובר בסינון עובדים ובחקירות הדלפה, המחיר של טעות כזו עלול להיות הקריירה של אנשים חפים מפשע.