מדענים בסטנפורד גידלו לראשונה עכברים עם קליפת מוח אנושית ברובה

צוות מדעני מוח באוניברסיטת סטנפורד, בהובלת פרופ' סרג'יו פשקה (Sergiu Pașca), פרסם ב-16 בספטמבר 2026 בכתב העת Nature מחקר המתאר עכברים שקליפת המוח (cortex) שלהם מורכבת ברובה מרקמת מוח אנושית חיה, שגודלה במעבדה מתאי גזע. זהו כלי מחקר חדש שמטרתו לצמצם פער ותיק ברפואה: תרופות פסיכיאטריות שנבדקות במודלים של עכברים נכשלות לעיתים קרובות כשהן מגיעות לניסויים קליניים בבני אדם, כפי שדיווח Yahoo News.

איך בנו את המוח ההיברידי

החוקרים הנדסו גנטית עכברים כך שהתאים שהיו אמורים להתפתח לקליפת המוח שלהם — ובחלק מהמקרים גם להיפוקמפוס — לא שרדו, מה שהותיר חללים גדולים במוח המתפתח. במקביל, תאי עור אנושיים עברו "תכנות מחדש" לתאי גזע פלוריפוטנטיים מושרים (iPSC), וגודלו לכדי אורגנואידים קורטיקליים — מבנים תלת-ממדיים של רקמה דמוית-מוח החוזרת על מאפיינים מבניים ותפקודיים של קליפת המוח האנושית.

האורגנואידים הושתלו בגורי עכברים בני 5 עד 17 ימים. תוך חודשיים עד שלושה גדלה הרקמה האנושית פי כ-4.7 בנפחה, ותפסה כ-92% מהחלל הקורטיקלי הפנוי, כך על פי הדיווח על מחקר ה-Nature. תאי המוח האנושיים יצרו קשרים עם מעגלי המוח של העכבר עצמו, ואף שלחו הסתעפויות אל חוט השדרה של החיה. ממצא מעניין נוסף: הרקמה המושתלת פיתחה באופן ספונטני סוגי תאים שקיימים במוח האדם ופרימטים בלבד — לא אצל עכברים — מה שמלמד ככל הנראה שהתוכנית ההתפתחותית האנושית נשמרה גם בתוך מערכת עצבים של מכרסם.

למה זה חשוב למחקר מחלות מוח

לדברי פשקה, כפי שצוטט ב-BBC News, לפסיכיאטריה יש "אחד משיעורי ההצלחה הנמוכים ביותר בניסויים קליניים": תרופות שמצליחות במודלים של בעלי חיים "נכשלות בצורה דרמטית" כשהן מגיעות למרפאה. המודל החדש נועד לאפשר לחוקרים לקחת תאים מחולה ספציפי, לגדל מהם אורגנואידים, ולהשתיל אותם בעכברים — וכך לקבל למעשה מודל חי של הרקמה העצבית של אותו חולה בתוך מוח פועל. המחלות שבהן מתמקד הצוות כוללות אפילפסיה, אוטיזם, שיתוק מוחין ושיזופרניה.

המגבלות והשאלות האתיות

התמונה אינה מושלמת: ד"ר איילרי אלודי מאוניברסיטת סנט אנדרוז תיארה את קליפת המוח שנוצרה בעכברים כ"קצת מבולגנת", ללא המבנה השכבתי המסודר של קליפת מוח תקינה. הרקמה האנושית החליפה חלק בלבד מהנוירונים החסרים של העכבר, ומומחים מעריכים שהמודל ישרת מספר מצומצם של מעבדות למחקרים ממוקדים, ולא יהפוך לכלי סטנדרטי.

בבדיקות התנהגות, העכברים המושתלים תפקדו בדומה לעכברים רגילים, ובמבוך הראו ביצועים טובים יותר מעכברים חסרי קליפת מוח שלא קיבלו רקמה אנושית — מה שמרמז ככל הנראה על תרומה תפקודית כלשהי של הרקמה המושתלת. המחקר בוצע תחת פיקוח אתי עצמאי, ואין עדות לתודעה או מודעות עצמית דמוית-אדם אצל החיות.