לפני שהגיע לארה"ב: מה המאבק במרכזי נתונים באירלנד יכול ללמד את האמריקאים

רבים בארה"ב מרגישים שמרכזי הנתונים צצו פתאום בשנה-שנתיים האחרונות, בדיוק בזמן כדי להפוך לנושא מרכזי בבחירות האמצע. לפי Wired, הם עשויים להכריע מרוצים חשובים בבחירות, שייערכו בעוד פחות משבועיים. אבל פריז מרקס, מבקר ותיק של חברות הטכנולוגיה הגדולות ומגיש הפודקאסט Tech Won't Save Us, טוען שהסיפור הזה כבר התרחש במקומות אחרים בעולם. בספרו החדש, Hyperscale: The Ambition and Excess of Big Tech's Data Empires, הוא מתאר מאבקים במרכזי נתונים מאירלנד ועד צ'ילה, ומציג גם חזון אחר למרכזי נתונים מניו זילנד.

"בהחלט לא צפיתי שהכול יגיע לשיא בדיוק כשהספר שלי יוצא", אמר מרקס בראיון למולי טאפט מ-Wired.

אירלנד: אזהרה מוקדמת

לדברי מרקס, הולנד וסינגפור הטילו הקפאה (moratorium) על הקמת מרכזי נתונים כבר ב-2019. המקרה שמלמד הכי הרבה הוא אירלנד. ב-2021 הוטלה הקפאה בדבלין, ומי שיזם אותה היה מפעיל רשת החשמל עצמו. הוא קבע שיש יותר מדי מרכזי נתונים ושאין ברשת קיבולת לחבר מרכזים נוספים.

התעשייה לא ויתרה. החברות החלו לבחון בנייה באזורים אחרים במדינה ואת האפשרות להתחבר לרשת הגז כדי להפעיל גנרטורים, ובסוף בנו תחנות כוח ייעודיות על גז שעוקפות את הרשת הלאומית. הן קיבלו מהסוכנות להגנת הסביבה של אירלנד רישיונות פליטה לשרוף דלקים מאובנים, והסוכנות הזהירה שיהיה קשה הרבה יותר לעמוד ביעדי האקלים של המדינה.

באירלנד רק חברת החשמל הציבורית רשאית להקים קווי חשמל. לפי מרקס, חברות מרכזי הנתונים פעלו לקידום חקיקה שתאפשר גם לחברות פרטיות להניח כבלי חשמל. לדבריו המהלך מדאיג רבים ומעורר שאלות של שוויון במערכת.

"כשראיתי שזה קורה בארה"ב, לא הופתעתי. כבר ראיתי את הסיפור הזה מתרחש", אמר. "אבל ההיקף מטורף, וכך גם המהירות שבה זה הסלים". הוא מתייחס למירוץ של חברות אמריקאיות להקים תחנות כוח פרטיות ענקיות על גז שיספקו חשמל למרכזי הנתונים שלהן.

מים, שקיפות ו-ChatGPT

מקרה נוסף שמרקס מזכיר הוא העיר דה דאלס שבאורגון. לדבריו, גוגל ניסתה להסתיר את נתוני צריכת המים שלה, ואף שכנעה את מועצת העיר לנסות לשמור אותם בסוד. המצב הזה נמשך קרוב לשנה, עד שהקהילה השיגה את המספרים וגילתה שגוגל צורכת 29% מהמים בעיר.

ההשקה של ChatGPT בסוף 2022 הבהירה למרקס שבינה מלאכותית יוצרת (generative AI) תדרוש הרבה יותר מרכזי נתונים. לדבריו, ההשפעות שכבר הורגשו במקומות בודדים עמדו להגיע לעוד הרבה קהילות.

ומה אם הבועה תתפוצץ?

מרקס סבור שאנחנו נמצאים בבועת AI. השאלה שמעסיקה אותו היא איך תיראה ההתפוצצות שלה. החברות מתכננות להוסיף מרכזי נתונים רבים ותחנות כוח על גז שיספקו להם חשמל, אבל יש קשיים בהשגת טורבינות, שבבים ורכיבים נוספים. לכן הוא שואל אם התשתיות האלה בכלל ייבנו לפני שהביקוש ל-AI יוערך מחדש.

כתקדים הוא מזכיר את תקופת הדוט-קום. מוכרת בעיקר ההשקעה המופרזת בסיבים אופטיים, אבל גם אז נבנו מרכזי נתונים. חברות רבות בתחום קרסו, וחברות ששרדו, כמו Equinix, קנו מרכזי נתונים רבים.

המשמעות

ניתוח המדיניות שעולה מהראיון מציע לקהילות ולמחוקקים בארה"ב שני לקחים. הראשון: הגבלה על חיבור לרשת החשמל לא בהכרח עוצרת את ההתרחבות. כפי שקרה באירלנד, היא עלולה לדחוף את התעשייה לפתרונות פרטיים על גז שקשה יותר לפקח עליהם, ושפוגעים ביעדי האקלים. השני: שקיפות לגבי צריכת משאבים כמו מים וחשמל היא ככל הנראה תנאי בסיסי לכל דיון ציבורי, וכדאי לדרוש אותה מראש ולא לחכות שנה כמו בדה דאלס.

שאלת הבועה מוסיפה עוד שיקול. אם הביקוש ל-AI יתברר כנמוך מהצפוי, הקהילות עלולות להישאר עם תשתיות גז ומבנים שנבנו עבור תעשייה שהתכווצה.