אנתרופיק הבטיחה מהפכה בביולוגיה, ומסמך ההנפקה שלה מדבר על דרך ארוכה

אנתרופיק והמנכ"ל שלה, דריו אמודיי, חוזרים ואומרים כבר זמן רב שהמודלים של החברה יחוללו מהפכה בביולוגיה ובפיתוח תרופות. אבל במסמך ההנפקה (IPO) שהגישה החברה ביום שני, הטון צנוע יותר. כפי שדיווח מגזין WIRED, החברה מודה במסמך שאין לה ניסיון בניסויים פיזיים ומפרטת את המכשולים שבדרך לפיתוח תרופות. לאן שהיא לא מכוונת, כנראה שייקח זמן להגיע לשם.

מה הובטח

לפי WIRED, אמודיי כתב לפני שנתיים שהוא "פתוח" לרעיון שמערכות AI יניבו אלף שנות התקדמות בביולוגיה בתוך חמש עד עשר שנים בלבד. באוגוסט האחרון כתב ב-X ש"אנתרופיק מגבירה מהר מאוד את המאמצים שלה בביולוגיה וברפואה". באותו פוסט הוא חזה ש-AI יאפשר לרפא את רוב המחלות האנושיות בחמש עד עשר השנים הקרובות, והבטיח "מבול של תרופות שפותחו בהאצת AI". בספטמבר החברה גם קידמה את הגילוי של אנזים "דמוי Crispr" שמצא Claude, מודל ה-AI שלה. Crispr היא טכנולוגיית עריכת הגנים המוכרת ביותר כיום.

מה כתוב במסמך הרשמי

גם מסמך ההנפקה מדבר על יכולתה של הבינה המלאכותית "להאיץ באופן עמוק את קצב ההתקדמות בביולוגיה וברפואה" ו"לדחוס עשורים של התקדמות מדעית לשנים". אבל כשמגיעים לשאלה איך להפוך את הפוטנציאל למציאות, הניסוח מאופק.

החברה כותבת שהצוותים שלה "זקוקים לניסיון ממקור ראשון במחקר מדעי ובגילוי תרופות", ושפעילות מדעי החיים תחייב אותה "לעסוק בפעילויות שמחוץ לניסיון ההיסטורי שלנו כארגון תוכנה ומחקר". הכוונה, בין השאר, לטיפול בחומרים שעלולים להיות מסוכנים, הפעלת ציוד מעבדה ועמידה בשורה ארוכה של רגולציות.

גם תיאור האנזים השתנה. במסמך נכתב שהוא "עשוי להיות בעל פוטנציאל להתפתח לכלי ביוטכנולוגי חדש, אולי לעריכת גנים". חוקרים כבר אמרו ל-WIRED שהם סקפטיים לגבי הערך והשימושיות של התגלית. מדען אחד שחקר בדיוק את האנזימים האלה אף חשד ש-Claude השתמש במחקר שלו. אנתרופיק השיבה שלא המודל ולא צוות הביולוגיה המולקולרית שלה יכלו לגשת לחומר הזה.

מספקית כלים לחברת ביוטק

לפי WIRED, מהמסמך עולה שאנתרופיק כבר לא רואה את עצמה רק כספקית חיצונית של כלי AI לתעשיית הביוטכנולוגיה. היא רואה בגילוי ביוטכנולוגי חלק מרכזי במודל העסקי שלה. המשמעות היא שהיא חשופה לאותם לוחות זמנים ארוכים שכל חברת ביוטק מכירה. כל תגלית צריכה לעבור מחקר במבחנה, אחר כך בבעלי חיים ולבסוף בבני אדם. גם אם AI יעזור לזהות מראש אילו מועמדים צפויים להצליח, הוכחת בטיחות ויעילות עדיין תימשך שנים.

החברה מכירה בכך במפורש. לפי המסמך, "כל מועמד לתרופה או תגלית אחרת שינבעו מהמאמצים האלה יעמדו בפני מסלולי הפיתוח והרגולציה הארוכים, היקרים והלא-ודאיים שמאפיינים את תעשיית מדעי החיים, ועשויים לעולם לא לייצר הכנסות". אמודיי, מצדו, טען בפוסט מאוגוסט שיש לייעל את הרגולציה לקראת גל התרופות שיפותחו בעזרת AI.

למה הפער הזה חשוב

חשוב לזכור את ההקשר. מסמכים שמוגשים לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) זהירים בדרך כלל יותר מהצהרות של חברות ומנהלים, בגלל הסיכון המשפטי שבהבטחות מוגזמות למשקיעים. המסמך גם לא מוותר על החזון: החברה עדיין מאמינה שהטכנולוגיה שלה תוביל להתקדמות פורצת דרך.

ככל הנראה, הפער בין הנאומים למסמך הרשמי משקף בעיקר את השאלה מתי, ופחות את השאלה אם. ייתכן ש-AI יקצר את שלב הגילוי, אבל ניסויים קליניים מתקדמים בקצב משלהם. כמו כל חברת ביוטק, גם אנתרופיק תצטרך להוכיח את עצמה בניסויים שאי אפשר לזרז רק בעזרת עוד כוח מחשוב.