אנתרופיק קוראת לתיאום בין-לאומי בפיתוח AI — ובסין קוראים לזה משהו אחר

דריו אמודיי, מנכ״ל אנתרופיק, הציג השבוע מתווה לוויסות עצמי בתעשיית הבינה המלאכותית: הקמת גוף בודקים עצמאיים שיבחנו את בטיחות המודלים המתקדמים, לצד תיאום מרצון בין חברות ה-AI המובילות הפועלות במדינות דמוקרטיות. אמודיי מכנה את הרעיון "לקצב את החזית" (Pace the Frontier). ההצעה תוארה בפרוטרוט בפרק האחרון של פודקאסט ה-Equity של TechCrunch, וכבר זכתה לתמיכה חלקית בקרב גורמים בתעשייה — וגם לביקורת פומבית וחדה מצד ג'נסן הואנג, מנכ״ל אנוידיה.

המתווה מגיע כשבוע אחרי אזהרה חריפה שפרסם חוקר באנתרופיק בנוגע לסיכוני פיתוח מהיר של בינה מלאכותית, אזהרה שלדברי TechCrunch "טלטלה את עולם ה-AI". מנחי הפודקאסט — קירסטן קורוסץ, אנתוני הא ושון או'קיין — מציינים שהשאלה המרכזית הנותרת פתוחה היא מי בעצם קובע מה נחשב "האטה" בפיתוח מודלים, ומי אמור לאכוף זאת בפועל על חברות מתחרות. כתבות נלוות של האתר עסקו כבר בשבועות האחרונים בשאלה אם מעריכי בטיחות שחברות כמו אנתרופיק ו-OpenAI מתכננות לשלב בתהליכי הפיתוח שלהן יוכלו להיות עצמאיים באמת, או שיישארו כפופים לאינטרסים של החברות המממנות אותם.

נקודה שממחישה עד כמה הצעד רגיש היא שהמתווה של אמודיי מדבר במפורש על תיאום בין מעבדות "במדינות דמוקרטיות" — ניסוח שמשאיר בחוץ, הלכה למעשה, את החברות הסיניות. התגובה בסין לכיוון הזה כבר ניכרת: לפי ניתוח שפרסם אתר ChinaTalk, חוקר ב-DeepSeek בשם ליו שנג-יו פרסם בבלוג האישי שלו רשומה שהפכה לוויראלית בסין, ובה השווה מצב שבו אנתרופיק שולטת בבינה המלאכותית המתקדמת ביותר בעולם לתרחיש שבו "היטלר משיג את הפצצה האטומית לפני בעלות הברית". לדברי אותו ניתוח, הרשומה זכתה לסיקור אוהד בכלי תקשורת סיניים מוכרים כמו Huxiu ו-36Kr ובאתר הממלכתי Yicai, ובפורומים הטכנולוגיים הסיניים Zhihu ו-Xiaohongshu תוארה אנתרופיק במונחים כמו "טכנו-פשיסטית". DeepSeek עצמה, כך על פי הניתוח, לא תמכה בפומבי בדברי החוקר אך גם לא ביקשה להסיר את הרשומה.

התמונה המצטברת ממחישה את הקושי המובנה בהצעה של אמודיי: קריאה לוויסות עצמי בין מעבדות מובילות עשויה, ככל הנראה, להיתפס בסין לא כצעד בטיחותי אלא כניסיון של חברות אמריקאיות לבסס יתרון תחרותי ולסמן את הפיתוח הסיני כבלתי-אחראי — תפיסה שמזינה בחזרה את מרוץ החימוש הטכנולוגי שהתוכנית אמורה, לפי ההצהרות, לרסן. השאלה שנותרה פתוחה, כפי שהניחו מנחי הפודקאסט, היא אם חברות שמתחרות זו בזו על אותה חזית טכנולוגית יכולות בכלל להסכים על קצב משותף — ומי, אם בכלל, יהיה מוסמך לאכוף אותו.