ה-AI והמים באריזונה: מפעל השבבים שמקבל כמעט 5 מיליון גלונים ביום, ומרכזי הנתונים שנתקלים בהתנגדות
מתחם השבבים של TSMC באריזונה צורך כמעט 5 מיליון גלונים של מים ביום מרשת המים של פיניקס, ועדיין פועל כמעט בלי התנגדות. בכתבת שטח של The Verge עולה שמרכזי הנתונים החדשים והגדולים שמתוכננים במדינה נתקלים דווקא בקואליציה עממית, ובאופן מפתיע גם חוצת מפלגות, של תושבים שמתנגדים להם. זאת בזמן שאריזונה צפויה לאבד בקרוב כמעט 30% מהמים שהיא מקבלת מנהר הקולורדו.
במדבר הסונורי, בשולי פיניקס, נבנה אחד ממוקדי הייצור החשובים של תעשיית ה-AI: מתחם הייצור של TSMC, יצרנית השבבים הגדולה בעולם. לפי כתבת שטח של The Verge, המתחם צורך כמעט 5 מיליון גלונים של מים בכל יום (כ-19 מיליון ליטר), והם מגיעים מרשת המים העירונית של פיניקס. ובכל זאת, בזמן שמרכזי נתונים חדשים במדינה נתקלים בהתנגדות ציבורית רחבה, המפעל של TSMC ממשיך לפעול כמעט בלי מחאה.
"ה-C השישי"
במשך שנים נשענה כלכלת אריזונה על חמשת ה-C: בקר (cattle), נחושת (copper), כותנה (cotton), פרי הדר (citrus) ואקלים (climate). "עכשיו יש למדינה C שישי", אמרה ל-The Verge כריסטין מקיי, ראש מחלקת הפיתוח הכלכלי של פיניקס, שהובילה את המהלך להבאת TSMC לעיר: "שבבים" (Chips).
לפי הכתבה, הגעתה של TSMC הייתה תוצאה של הימור שפיניקס עשתה עוד לפני מגפת הקורונה, בניסיון להחיות כלכלה שלא התאוששה באמת מהמיתון הגדול. ב-2020, כשהכלכלה העולמית כמעט קפאה, הודיעה TSMC על המהלך. כיום המתחם מתפרס על פני כמה מבנים, ואתר בנייה פעיל מכין את הקרקע למבנה שלישי.
מרכזי הנתונים: הגל הבא, והתגובה
באריזונה פועלים כבר 172 מרכזי נתונים, ולפי The Verge הם, כמו TSMC, לא עוררו התנגדות משמעותית. ייתכן שחלק מבעלי התפקידים המקומיים קיוו לשחזר את הצלחת TSMC גם עם מרכזי נתונים בקנה מידה hyperscale, כלומר מתקני ענק שמשרתים את ספקיות הענן הגדולות. אבל לפי הכתבה, הפרויקטים החדשים שמוצעים מפיניקס ועד טוסון דורשים יותר מים, יותר חשמל ויותר קרקע ממה שתושבי המדינה מוכנים לתת.
התוצאה היא קואליציה עממית, חוצת מפלגות באופן מפתיע, של תושבים שמתנגדים למרכזי הנתונים. כתבת The Verge נכחה בישיבות מועצת עיר שבהן עשרות אנשים עמדו בתור כדי לדבר נגד פרויקטים, ופגשה קבוצות של אנשים שלא הכירו קודם ובמשך השנתיים האחרונות למדו בעצמם דיני תכנון ובנייה, ייעודי קרקע וצריכת מים.
המספרים שמאחורי הוויכוח
יזמי מרכזי הנתונים מבטיחים מקומות עבודה, הכנסות ממסים ותשתיות, וטוענים שצריכת המים שלהם קטנה ממה שנדמה. הכתבה מביאה דוגמה: המתקן של גוגל ב-The Dalles שבאורגון צורך כ-1.5 מיליון גלונים ביום, כשליש מצריכת המים היומית של מתחם TSMC באריזונה.
אלא שההבטחות האלה לא מרגיעות את התושבים. ברקע עומדת העובדה שאריזונה צפויה לאבד בקרוב גישה לכמעט 30% מהמים שהיא מקבלת מנהר הקולורדו. חלק מהמים האלה מגיעים לפיניקס דרך תעלות ה-Central Arizona Project.
למה זה חשוב
הסיפור של אריזונה ממחיש פער שככל הנראה יתרחב: שרשרת האספקה של ה-AI, משבבים ועד מרכזי נתונים, נשענת על משאבים פיזיים כמו מים, חשמל וקרקע, ובאזורים יבשים המשאבים האלה מוגבלים מאוד. המעניין הוא שההתנגדות לא נקבעת רק לפי היקף הצריכה. TSMC צורכת יותר מים ממרכז נתונים גדול, ועדיין התקבלה בזרועות פתוחות. המשמעות ככל הנראה היא שהציבור שוקל גם את התמורה שהוא מקבל, כמו תעשייה מקומית ותעסוקה, ולא רק את המחיר. בעבור חברות הטכנולוגיה שמחפשות אתרים למרכזי נתונים, השאלה היא כבר לא רק כמה מים צריך, אלא גם אם הקהילה מוכנה לתת אותם.