גם בברוקלין, מרכזי נתונים הפכו לנושא בבחירות האמצע
אירוע בחירות בברוקלין, חמישה ימים לפני בחירות האמצע בארה"ב, תוכנן כערב על פוליטיקה ותשומת לב, אבל כמעט כל שיחה בו גלשה ל-AI ולמרכזי נתונים. לפי דיווח של TechCrunch, הנושא כבר אינו מאבק מקומי בלבד. נראה שהוא הפך לסמל של כעס ציבורי רחב יותר כלפי תעשיית הטכנולוגיה.
חמישה ימים לפני בחירות האמצע בארצות הברית התכנסו במחסן מואר באור כחול בברוקלין אנשי מדיה, אנשי טכנולוגיה ופעילי מדיניות. האירוע נועד לעסוק בבחירות, אבל לפי הדיווח של TechCrunch נושא אחד השתלט כמעט על כל שיחה: AI, מרכזי נתונים והתנגדות הולכת וגוברת למה שמכונה שם "הטכנוקרטיה".
את הערב ארגנה Newsreel, חברת מדיה שנוסדה על ידי ג'ק ברוסטר (בעבר ב-Forbes וב-Newsweek). לדברי ברוסטר, המטרה הייתה שהמשתתפים "יניחו את הטלפונים וידברו זה עם זה על הבחירות". על הבמה הופיעו בין היתר קנת' שלנקר, ממייסדי אפליקציית הריכוז Opal, ואריאן ראנג'ן, שבנה את תוכנת ניהול הקמפיינים Baraza והציג תחזית לבחירות.
הקהל שרק בוז
את הפאנל על מרכזי הנתונים הנחה TechCrunch, ובו השתתפו מאיה וולוכם, מתחום המחקר של טכנולוגיה וזכויות אדם, והילרי פלינט, פעילה בתחום הסביבה ובריאות הציבור. כשהקהל נשאל בפתח הדיון מי תומך במרכזי נתונים ל-AI, התשובה הייתה קריאות בוז.
הדיון חשף כמה מקורות לכעס. תושבים מרגישים שחברות הטכנולוגיה הגדולות סוגרות עסקאות חשאיות עם גורמים מקומיים כדי להקים מרכזי נתונים בשווי מיליארדים. במקרים מסוימים, כללי התכנון והבנייה אינם מבהירים מה נבנה עד שכבר מאוחר מדי למחות. כל זה קורה בזמן שאנשים נאבקים ביוקר המחיה, ובכירי הטכנולוגיה מדברים על AI שיחליף עובדים. חברי הפאנל הסכימו שמרכזי הנתונים הם ההתגלמות הפיזית של הפחד והכעס כלפי מעמד הטכנולוגיה ושל הקצב המהיר שבו הטכנולוגיה מתקדמת.
כשעלתה השאלה על התועלת שקהילות מסוימות הפיקו מהקמת מרכזי נתונים, השיבה פלינט: "כמה שווים חיים?" לדבריה, אנשים ממשיכים למחות כי הם "מעריכים את חייהם קצת יותר מצ'ק זמני".
מה שקורה מחוץ לבועה
הנתונים שמובאים בדיווח מראים שזה לא רק רחש בחדר אחד. לפי דוח של Data Center Watch, פרויקטים של מרכזי נתונים בשווי של כמעט 200 מיליארד דולר נדחו, נתקעו או נחסמו במחצית הראשונה של 2026 בגלל התנגדות פוליטית וקהילתית. מדינות כמו פנסילבניה, ג'ורג'יה, טקסס, ניו יורק ווירג'יניה שוקלות להוסיף מגבלות ודרישות שקיפות. בווירג'יניה לבדה, שכבר מכונה "בירת מרכזי הנתונים של העולם", מתוכננים מאות מרכזים חדשים.
גם חבר מועצת העיר ניו יורק צ'י אוסה התייחס לנושא. לדבריו, הוא כמעט לא משתמש ב-AI. אוסה הדגיש שהוא רוצה לראות את מנהלי חברות הטכנולוגיה נושאים ביותר אחריות, ואת מי שהגדיר "טריליונרים" כמו אילון מאסק משלמים יותר מס. לדבריו, מנכ"לים שמדברים על טכנולוגיה שעלולה לחסל 10% מהציוויליזציה האנושית "צריכים להיקרא להעיד בפני הקונגרס".
אפילו הפאנל שעסק בעתיד המפלגה הדמוקרטית חזר בסופו של דבר למרכזי הנתונים. בתיה אונגר-סרגון, מגישה ב-NewsNation, ציינה שחלק מאיגודי העובדים תומכים במרכזים בגלל המשרות שהם מבטיחים. היא הזכירה שבעבר קהילות ב"חגורת החלודה" (אזור התעשייה הישן במערב התיכון ובצפון-מזרח ארה"ב) היו גאות במבני ענק מכוערים, משום ש"כולם עבדו שם" והמבנים סימלו שגשוג ויציבות. לפי הדיווח, דוחות מראים שמרכזי נתונים אכן יוצרים משרות רבות בשלב הבנייה, אבל רובן אינן קבועות.
למה זה חשוב
ההערכה שעולה מהדיווח היא שמרכזי הנתונים הפכו לנקודת מפגש בין חרדות כלכליות, דאגות סביבתיות ותחושת אובדן שליטה מקומית. לפי TechCrunch, הנושא עשוי להשפיע על חלק מהמרוצים ב-3 בנובמבר. עבור תעשיית ה-AI, שתלויה בהקמה מהירה של תשתיות מחשוב, המשמעות ככל הנראה היא שהיא תצטרך להתמודד לא רק עם אתגרים הנדסיים וכלכליים אלא גם עם התנגדות בקלפי.