גולדמן זאקס מגבילה את כלי הקידוד מבוססי ה-AI למהנדסים בלבד

בנק ההשקעות גולדמן זאקס ניתק את רוב עובדיו מכלי קידוד מתקדמים מבוססי AI, ובהם Claude Code של אנתרופיק וכלי הקידוד של GitHub מבית מיקרוסופט. לפי דיווח של Bloomberg, שמסתמך על הנחיות פנימיות מאוקטובר, רק מהנדסים יוכלו להמשיך להשתמש בכלים. סוחרים ובנקאים, שעבדו איתם במשך חודשים, איבדו את הגישה.

מניסוי פתוח להגבלה

לפי הדיווח, עובדים לא טכניים בבנק השתמשו בכלים כדי לעקוב אחרי תזרימי מסחר ולהפיק תוכן. ההחלטה לבטל את הגישה מעוררת, כך מדווח, תסכול בתוך החברה.

התפנית בולטת על רקע הדברים שאמר ביולי סמנכ"ל מערכות המידע (CIO) של הבנק, מרקו ארג'נטי. בראיון באותו חודש הוא שיבח את ה-"vibe coding" של עובדים שאינם אנשי טכנולוגיה. vibe coding הוא כינוי לפיתוח תוכנה שבו המשתמש מתאר בשפה טבעית מה הוא רוצה, ומודל השפה (LLM) כותב את הקוד. ארג'נטי תיאר תהליך שבו לסוחר או לעובד בתחום ניהול הנכסים יש רעיון, הוא בונה בעזרת AI אב-טיפוס מהיר ומעביר אותו למהנדס, שהופך אותו למערכת שמתאימה לסביבת הייצור. לפי The Decoder, נראה שזו כבר לא התוכנית.

ההסבר הרשמי

הבנק לא פירט הרבה. דובר גולדמן זאקס, ניק קרקטרה, אמר ל-Bloomberg שההחלטה נבעה מ"מגוון גורמים, ובהם פרודוקטיביות וניהול סיכונים". לדבריו, שלב הניסויים הסתיים, ומעכשיו הבנק מגביל את הכלים לאנשים "המתאימים ביותר למנף אותם לטווח הארוך".

למה זה חשוב

המקרה של גולדמן זאקס מצביע ככל הנראה על מתח שארגונים גדולים רבים מתמודדים איתו. מצד אחד, כלי קידוד מבוססי AI מאפשרים לעובדים בלי רקע בתכנות לבנות לעצמם כלים. מצד שני, בארגון פיננסי שכפוף לרגולציה הדוקה, קוד שנכתב מחוץ לצוותי ההנדסה מעלה שאלות של אבטחה, תחזוקה ובקרה. הבנק לא פירט את הסיכונים שעמדו מול עיניו, אבל הניסוח "ניהול סיכונים" רומז שהשיקולים האלה היו חלק מההחלטה.

ההחלטה גם מסמנת ככל הנראה מעבר מגישה של ניסוי פתוח לגישה ממוקדת יותר. בשלב הראשון מאפשרים לכולם לנסות, ובשלב השני מחליטים מי מפיק מהכלים ערך שמצדיק את העלות ואת הסיכון. מבחינת ספקיות כמו אנתרופיק ומיקרוסופט, המשמעות עשויה להיות שבחלק מהארגונים הגדולים, הקהל של כלי הקידוד יישאר בעיקר קהל המפתחים, ולא יתרחב לכל העובדים כפי שקיוו חלק מהתומכים ב-vibe coding.