שני שלישים ממנהלי ה-IT מדווחים על תוצאות מ-AI, אבל רק מעטים יפריעו בגללן לחופשה של המנכ"ל

רוב החברות כבר רואות תוצאות מ-AI, אבל רק מעטות רואות תוצאות שמשנות את התמונה. כך עולה מניסוי קטן שערך עזים אזהר (Azeem Azhar), יזם טכנולוגיה בריטי ומייסד קבוצת המחקר Exponential View, מול קהל של כ-160 סגני נשיא IT בלאס וגאס.

אזהר תיאר את הניסוי בפודקאסט עם ניקולס תומפסון מ-The Atlantic. קודם הוא ביקש מהנוכחים לעמוד, ושאל מי מהם יכול להצביע על תוצאות מדידות מ-AI. שני שלישים נשארו לעמוד, יותר ממה שציפה. אחר כך הוא הקשה ושאל למי יש תוצאות טובות מספיק כדי להפריע למנכ"ל באמצע חופשת הקיץ. רק כשמונה אנשים נשארו על הרגליים.

השאלה שמאחורי הבועה

הניסוי הקטן הזה נוגע בשאלה הגדולה של תעשיית ה-AI כרגע. כפי שמסכם את זה אתר The Decoder, הוויכוח על "בועת ה-AI" מסתכם בשאלה אחת: האם ההכנסות של מעבדות ה-AI גדלות מהר מספיק כדי לממן את ההקמה המאסיבית של מרכזי נתונים.

מהשאלה הזאת נגזרות שאלות נוספות. למשל, כמה זמן שבבי AI שכבר נרכשו יישארו שימושיים בסביבת ייצור. ההבדל בין ארבע, שש או שמונה שנים משנה את החשבון מהותית. אבל השאלה החשובה ביותר היא אם חברות מפיקות מספיק ערך אמיתי מ-AI כדי להמשיך לקנות ממנו יותר, ובמקרה האידיאלי גם במחירים עולים. לפי The Decoder, עד כה אי אפשר לתעד את התשואה על ההשקעה ברמת המשק כולו, והיא מופיעה בעיקר באנקדוטות.

התקדמות איטית, תקציבים עולים

המסקנה של אזהר היא שחברות מתקדמות, אבל לאט. לדבריו, עדיין פתוחה השאלה אם הקצב הזה מספיק מהיר כדי להצדיק את רמת ההשקעה הנוכחית.

יש גם סימנים חיוביים. חלק מהמנהלים סיפרו לו שהדירקטוריונים שלהם הופכים שאפתניים יותר אחרי הצלחות ראשונות. אפילו בשווקים איטיים יותר כמו איטליה שמע אזהר ממנכ"לים שהאמון גדל ושהתקציבים עולים, למרות טעויות בדרך.

"גרסת הדוב"

במקביל, חברות רבות עוברות ממודלי frontier יקרים (המודלים המתקדמים ביותר של המעבדות הגדולות) לחלופות open-weight, כלומר מודלים שהמשקולות שלהם זמינות לציבור ואפשר להריץ אותם באופן עצמאי. בתרחיש כזה השימוש ב-AI יכול להמשיך לגדול, ובכל זאת הבועה עלולה להתפוצץ, כי לא יחזור מספיק כסף כדי לממן את התשתית.

אזהר מצביע גם על מה שהוא מכנה "גרסת הדוב של הסיפור" (במונחי שוק ההון, התרחיש הפסימי). לפי סקר של Boston Consulting Group, כ-70% מהמנכ"לים בעולם אומרים שהצלחה ב-AI משפיעה על האופן שבו הם נתפסים בתפקידם. המשמעות היא שיש להם תמריץ לצייר תמונה ורודה יותר מהמציאות.

למה זה חשוב

ככל הנראה, הפער בין "יש לנו תוצאות" לבין "יש לנו תוצאות שמצדיקות להתקשר למנכ"ל בחופשה" הוא לב העניין. אימוץ רחב של AI אינו מבטיח ערך כלכלי בהיקף שמצדיק את מאות מיליארדי הדולרים שמושקעים בתשתית. גם המדגם עצמו מוגבל: כ-160 מנהלים באולם אחד, בלי שום מתודולוגיה מחקרית. ובכל זאת, ההערכה של אזהר זהירה. הוא מדגיש שגם לו אין תשובה פשוטה לשאלת הבועה, ושהמצב "מאוזן על חוט השערה" (finely balanced).