"אם לא יהיו ג'וניורים היום, לא יהיו סניורים מחר": מנכ"לית רייכמן על מה כדאי ללמוד בעידן ה-AI

כלי בינה מלאכותית כבר מבצעים משימות שעד לא מזמן היו חלק מהעבודה הראשונה של בוגרי תואר: איסוף מידע, כתיבת טיוטות, הכנת מצגות וכתיבת קוד פשוט. בראיון ל-ynet אומרת ד"ר איילת בן עזר גלברד, מנכ"לית אוניברסיטת רייכמן, שלא כדאי להספיד את התואר האקדמי, אבל שהמוסדות שמכשירים את העובדים של העתיד חייבים להשתנות. "הסיכון האמיתי הוא לא שהמקצוע ייעלם. הסיכון הוא שנמשיך להכשיר צעירים כאילו שוק העבודה לא השתנה", היא אומרת.

הבעיה של העבודה הראשונה

החשש המרכזי נוגע למי שמחפשים עבודה ראשונה. במשך שנים עובדים מתחילים למדו את המקצוע דרך משימות בסיסיות יחסית, ואלה בדיוק המשימות שכלי AI מסוגלים לבצע, לפחות בחלקן. למעסיק זה חוסך זמן ומשאבים. לבוגר הטרי זה מעורר שאלה פשוטה: איך צוברים ניסיון כשהמשימות שנועדו להכניס אותך לעניינים עוברות למכונה?

בן עזר גלברד מגדירה את זה כ"אחת השאלות החשובות ביותר כיום". לדבריה, גם המעסיקים מתחילים להבין את הבעיה: "אם לא יהיו ג'וניורים היום, לא יהיו סניורים בעוד חמש או עשר שנים. ארגונים לא יכולים לבנות שכבת מומחים ומנהלים בלי דור של אנשים שצובר ניסיון בדרך". לכן, היא אומרת, השאלה היא לא אם להעסיק ג'וניורים, אלא איך לעצב מחדש את התפקיד שלהם.

היא צופה פחות משימות טכניות וחוזרות ויותר עבודה לצד מערכות AI. "הג'וניור של העתיד יצטרך לדעת לנסח בעיה, להפעיל כלים, לבקר תוצרים, לזהות טעויות והטיות ולהפעיל שיקול דעת".

בלי רשימת תארים "בטוחים"

כשנשאלה מה כדאי ללמוד היום כדי שתהיה עבודה בעוד שלוש שנים, בן עזר גלברד סירבה לתת רשימה של תארים מומלצים או כאלה שכדאי להימנע מהם. "אם לפני חמש עשרה שנה היינו מנסים לחזות את המקצועות המבוקשים של היום, ספק אם היינו מצליחים לנבא חלק גדול מהם", היא אומרת. לדבריה, השאלה החשובה היא לא רק מה לומדים, אלא איך לומדים ואילו יכולות מפתחים.

ההערכה שלה היא שהמקצועות המבוקשים יהיו אלה שנמצאים "במפגש שבין מומחיות מקצועית, טכנולוגיה והבנה של אנשים". ההמלצה שלה: לבחור תחום שבאמת מעניין, ולצדו לפתח חשיבה ביקורתית ויצירתית, יכולת לפתור בעיות, תקשורת בין-אישית, למידה מתמשכת ו"אוריינות AI", כלומר הבנה של מה הכלים האלה יודעים לעשות ואיפה הם טועים. גם על לימודי מדעי המחשב היא ממשיכה להמליץ, בניגוד לחשש שהתחום ייפגע ראשון.

את השאלה על "דור אבוד" של אקדמאים, שישקיעו שנים ועשרות אלפי שקלים בתואר שיתברר כלא רלוונטי, היא דוחה: "אני לא חושבת שאנחנו בדרך לדור אבוד. אני חושבת שאנחנו בתקופת מעבר".

קורס AI אחד לא יספיק

הדברים נאמרים על רקע ויכוח רחב בתעשייה. רק בשבוע שעבר טען ג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה, בכנס GTC Berlin 2026, שה-AI לא יביא לסוף דרכם של המתכנתים, אלא דווקא יגדיל את מספר האנשים שכותבים תוכנה בעזרת הכלים החדשים. גם אם התחזית האופטימית הזאת תתממש, נשארת השאלה מה יצטרכו לדעת העובדים האלה ואיך מכשירים אותם כבר עכשיו.

מבחינת האוניברסיטאות, המשמעות ככל הנראה היא שלא מספיק להוסיף לתוכנית הלימודים קורס על בינה מלאכותית. הן יצטרכו להסביר מה הסטודנטים מקבלים בשאר שנות התואר, איך הם מתנסים בעבודה אמיתית עוד לפני שהם מסיימים, ומה יעזור להם להסתגל כשהכלים ושיטות העבודה ישתנו שוב. אם התפקיד הראשון של הבוגר כבר לא כולל את המשימות שדרכן למדו פעם את המקצוע, ייתכן שחלק מההכשרה הזאת יצטרך לעבור לאקדמיה עצמה.