Runware רוצה לייצר מרכזי נתונים של AI בפס ייצור, כמו מכוניות
חברת התשתיות Runware מתכננת להרכיב מרכזי נתונים מודולריים בפס ייצור במפעל ברומניה, ולהגיע עד 2028 לקצב של 30 מגה-וואט ביום. לפי החברה, היא כבר קיבלה הבעות עניין מחייבות בהיקף של מיליארד דולר. אבל כרגע מדובר בתוכניות, והשאלה היא אם החברה תצליח לייצר בקנה מידה כזה בפועל.
חברת תשתיות ה-AI Runware רוצה לייצר מרכזי נתונים כמו שמייצרים מכוניות. לפני כמה חודשים חשפה החברה את Sonic Inference Pod, מרכז נתונים מודולרי שנבנה במפעל ומגיע ללקוח מוכן להתקנה. עכשיו היא מספרת ל-TechCrunch שהיא מתכננת מפעל שירכיב את היחידות האלה, שנקראות "פודים", על פס ייצור.
היעד שהציב פלביו רדולסקו, מייסד-שותף ומנכ"ל החברה, גבוה מאוד: עד 2028 המפעל של Runware ברומניה אמור לייצר 30 מגה-וואט של קיבולת מרכזי נתונים ביום, כמעט ג'יגה-וואט בחודש. לשם השוואה, לפי TechCrunch, בקצב כזה Runware תייצר בשנה בערך את מה שכל ארצות הברית צפויה להוסיף השנה בהספק של מרכזי נתונים, כ-10 ג'יגה-וואט.
רעיון מוכר, הבטחה של מהירות
הרעיון עצמו לא חדש. חברות כמו Crusoe ו-Schneider Electric כבר מוכרות פודים טרומיים, ואנבידיה הכריזה השנה על Vera Rubin AI factories ועל DSX POD, שתי מערכות שנועדו להקל על חברות לבנות מרכזי נתונים של AI בעצמן. לדברי Runware, היא שונה בשני דברים: היא טוענת שהיא מספקת מהר יותר, ושהיא כבר הקימה מפעל ולא רק תכננה תשתית שאחרים יבנו לפיה.
לפי רדולסקו, לחברה יש שני מפעלים. את הראשון היא מפעילה כבר כמה שנים כדי לבנות את הפודים. את השני התחילה להקים השנה, והוא צפוי להסתיים בתוך חודשים ולהתחיל לפעול בתחילת השנה הבאה. הייצור יגדל בהדרגה החל מהשנה הבאה. בעבר נדרשו שלושה שבועות לבנות פוד אחד, והחברה אומרת שבקרוב זה ייקח יום אחד.
לקוחות יכולים לספק אתר משלהם, או ש-Runware תמצא להם אחד. החברה מתחייבת להפעיל את הפוד תוך 48 שעות, אבל הזמן הזה כולל רק התקנה והגדרה, לא את הבנייה. אפשר לשכור כוח מחשוב מ-Runware, או להביא GPU משלכם ולשלם דמי חודש על הפוד ועל התפעול. חשמל ואינטרנט מחויבים בנפרד. לפודים יש תכנון סטנדרטי, אבל אפשר להתאים אותם לדרישות הלקוח ולשבבים החדשים.
לדברי רדולסקו, זמני האספקה הארוכים של שבבים דווקא עובדים לטובת החברה: "זמני האספקה של הפודים שלנו קצרים מזמני האספקה הנוכחיים של GPU, וזה נותן לנו זמן להתאים את התשתית לחומרה שהוזמנה".
המבחן: ביצוע
כל זה עדיין בגדר תוכניות. מפעל כזה צריך הרבה עובדים, מלאי, לוגיסטיקה של שרשרת אספקה וכסף. TechCrunch מזכירה את Arrival, סטארטאפ רכבים חשמליים שהוערך בעבר ביותר מ-13 מיליארד דולר ולא הצליח לייצר בהמוניהם בעלות שמתחרה במפעלים המסורתיים.
עד היום גייסה Runware יותר מ-60 מיליון דולר. את המפעל היא משלימה עם סבב A בהיקף 50 מיליון דולר שגייסה בדצמבר האחרון, והיא מתכננת לגייס סבב B. "מבנה העלויות שלנו שונה מאוד", אמר רדולסקו. לדבריו, כוח האדם במפעל זול ביחס לערך של פריסת כוח מחשוב ל-AI. גם התכנון העצמי ושימוש ברכיבים זולים וזמינים עוזרים לשמור על עלויות נמוכות. בנוסף, החברה גייסה מנהל מפעל מנוסה מתעשיית הרכב.
גם שרשרת האספקה עלולה להוות אתגר. רכיבים כמו משאבות ומאווררים מגיעים מגרמניה, ו-Runware עדיין תלויה באנבידיה לציוד הרשת.
מצד הביקוש, החברה טוענת שמאז שהתחילה להציע את הפודים ללקוחות חיצוניים לפני חודש, קיבלה הבעות עניין מחייבות בהיקף של מיליארד דולר, "שמייצגות יותר מ-20 מגה-וואט". לדבריה, היא עובדת עם ספקי חשמל על רשימת אתרים בהיקף של 397 מגה-וואט, עם פוטנציאל להתרחב ל-1.2 ג'יגה-וואט. בתגובה לביקורת על צריכת המשאבים של מרכזי נתונים, רדולסקו אומר שהפודים צריכים רק חשמל וחיבור לאינטרנט. הם משתמשים בקירור נוזלי במעגל סגור עם רדיאטורים מקוררי אוויר, ולכן לא צריכים חיבור למים.
למה זה חשוב
צוואר הבקבוק בתחום ה-AI כבר מזמן לא רק השבבים. הוא גם הזמן שלוקח להקים מבנה, לחבר אותו לחשמל ולהפעיל אותו. אם Runware אכן תצליח להוריד את זמן ההקמה לימים, זה ככל הנראה ייתן לה יתרון אמיתי בשוק שבו כל חודש עיכוב עולה כסף. אבל הפער בין 20 מגה-וואט שהחברה עובדת לספק היום לבין 30 מגה-וואט ביום שהיא מתכננת ל-2028 גדול מאוד. הפער הזה הוא ככל הנראה המבחן האמיתי של החברה.