רוסיה שוקלת להעביר מרכזי נתונים מתחת לאדמה בעקבות תקיפות רחפנים אוקראיניים

רוסיה בוחנת להעביר מרכזי נתונים אל מתחת לאדמה, כך לפי דיווח של Ars Technica. הסיבה: רחפנים אוקראיניים תוקפים תשתיות דיגיטליות רוסיות שעומדות חשופות. לפי האתר, רוסיה מנסה לתקן את חולשת התשתית הזו, אחרי ש"מלחמת מרכזי הנתונים" בין שתי המדינות התחילה לפגוע בה עצמה.

מה ידוע

הכתבה ב-Ars Technica מציגה את החדשה כך: מרכזי נתונים, המתקנים שמאחסנים את השרתים שעליהם רצים שירותי אינטרנט, מערכות ממשל, בנקאות ובשנים האחרונות גם מערכות AI, הפכו למטרה צבאית. כדי להגן עליהם, רוסיה שוקלת להעביר אותם למתקנים תת-קרקעיים.

החומר שעמד לרשותנו לא כולל פרטים נוספים. אין בו שמות של מתקנים שנפגעו, מיקומים, היקף נזק, לוחות זמנים או הצהרות רשמיות. לכן לא נפרט אותם כאן. מי שרוצה את התמונה המלאה ימצא אותה בכתבה המקורית.

למה מרכזי נתונים הם מטרה

מרכז נתונים הוא מבנה גדול, צורך הרבה חשמל ומחובר לרשת קירור ולקווי תקשורת. בזמן שלום המאפיינים האלה הם יתרון: קל לתכנן ולבנות מתקן כזה, וקל להגיע אליו לתחזוקה. בזמן מלחמה הם הופכים לנקודת תורפה. מבנה כזה בולט מהאוויר, קשה להזיז אותו, ולעיתים קרובות הוא תלוי במקור חשמל אחד או בכמה מקורות בלבד.

בשנות המלחמה אוקראינה פיתחה יכולת לשגר רחפנים לטווח ארוך אל עומק השטח הרוסי. ככל הנראה, מבחינת אוקראינה, פגיעה בתשתית דיגיטלית יכולה לשבש מערכות אזרחיות וצבאיות גם בלי לפגוע בבסיס צבאי. ההגדרה של Ars Technica, מלחמה ש"פוגעת בחזרה" ברוסיה, מרמזת שהתשתית הדיגיטלית נכנסה לרשימת המטרות של שני הצדדים. מהחומר שבידינו לא ברור מי פתח במערכה הזו ובאילו נסיבות.

המעבר אל מתחת לאדמה

הרעיון להעביר מתקנים קריטיים מתחת לאדמה מוכר מעולם התשתיות הביטחוניות: בונקרים, מפקדות ומחסני חירום. בשנים האחרונות הוקמו בעולם גם מרכזי נתונים מסחריים במכרות נטושים ובמתקנים תת-קרקעיים, בעיקר כדי להגן עליהם פיזית וכדי ליהנות מטמפרטורה יציבה.

אבל לפתרון יש מחיר. בנייה תת-קרקעית יקרה ואיטית יותר, וקשה יותר לקרר בה שרתים ולחבר אותה לחשמל ולתקשורת. המשמעות היא שגם מתקן שקבור עמוק עדיין תלוי בקווי חשמל ובסיבים אופטיים שעוברים מעל הקרקע. אם רוסיה תממש את התוכנית, היא ככל הנראה תגן על הליבה של התשתית, אבל לא על כל השרשרת שמזינה אותה.

למה זה חשוב

הסיפור מראה איך מלחמה מודרנית מרחיבה את ההגדרה של תשתית קריטית. בעבר הכוונה הייתה לתחנות כוח, גשרים ובתי זיקוק. היום נכנסים לרשימה גם חוות השרתים שעליהן נשענים הכלכלה, הממשל ומערכות ה-AI. ההערכה היא שמדינות נוספות, ובהן כאלה שאינן במלחמה, יבחנו מחדש איפה ואיך הן בונות את מרכזי הנתונים שלהן, כשהשאלה כבר אינה רק כמה זה עולה אלא גם כמה המתקן חשוף.

לישראל, שמרכזי נתונים מוקמים בה בקצב מהיר ושחוותה בעצמה איומי טילים ורחפנים, יש בסיפור הזה לקח שכנראה רלוונטי גם לה.