בלי אל, עם פטור: מנהל באוניברסיטת קנטקי קיבל פטור דתי משימוש ב-AI בעבודה

דייוויד דורמן, איש מנהלה באוניברסיטת קנטקי, קיבל ממקום עבודתו פטור דתי משימוש בבינה מלאכותית. דורמן לא מאמין באל. הוא מגדיר את עצמו הומניסט שאינו תאיסט, כלומר אדם שההשקפה המוסרית שלו לא נשענת על אל או על כוח על-טבעי. לפי TechCrunch, הוא ההומניסט הראשון שקיבל התאמות במקום העבודה שמאפשרות לו להימנע מ-AI, ואחד הראשונים שמדברים על כך בפומבי.

"האופן שבו אנחנו הופכים לשחקנים מוסריים"

"הומניזם הוא אוסף של אמונות על החוויה האנושית ועל האופן שבו בני אדם פועלים בעולם", אמר דורמן ל-TechCrunch. במרכז ההשקפה הזו עומדים לדבריו "הרווחה והשגשוג של האדם, ברמת הפרט וברמת הכלל". שימוש ב-AI, לדעתו, סותר את העקרונות האלה: "אנחנו הופכים לשחקנים מוסריים, כלפי עצמנו וכלפי אחרים, דרך הפעלה פעילה של המחשבה. כל פגיעה ביכולת הזו תשפיע עליה לרעה בהכרח".

בהצהרה שפרסמה השבוע האגודה ההומניסטית האמריקאית (AHA), עמותה שמקדמת הומניזם חילוני, דורמן הרחיב את הטענות: "ה-AI פוגע ביכולת של אנשים להתפרנס, המחיר הסביבתי שלו הוא אסון לאנושות ולכדור הארץ, והוא דוחק הצידה וגונב יצירה אנושית, ובכך מאיים על אמנות וספרות, שהן חלק מהתרבות שמאפשרת לחברה לשגשג".

דורמן פנה ל-AHA כדי לברר אילו הגנות משפטיות עומדות לרשותו. ההשראה הגיעה ממקרה קודם: ארין מאוס, מהנדסת תוכנה שמשתייכת לזרם האוניטריאני-אוניברסליסטי, השיגה הגנות דומות לעצמה. המקרה שלה חריג במיוחד, משום שכיום מעט מאוד מהנדסי תוכנה כותבים קוד בלי שום עזרה מ-AI.

פטור מראש, לפני שההמלצה תהפוך לחובה

בתפקידו הנוכחי דורמן מסייע לחוקרים בהגשת בקשות למענקים, ואף אחד לא חייב אותו להשתמש ב-AI. אבל כמו במקומות עבודה רבים, עמיתים ומנהלים המליצו לעובדים לנסות את הכלים. לכן הוא ביקש את הפטור כבר עכשיו, למקרה שההמלצה תהפוך בעתיד לחובה.

ג'יי בלנטון, דובר האוניברסיטה, מסר ל-TechCrunch שהמוסד בוחן כל בקשה להתאמה דתית בנפרד, בהתאם לתחומי האחריות של העובד ולנסיבות הבקשה. "במקרה הזה, האוניברסיטה קבעה שאפשר לספק התאמה ועדיין לאפשר לעובד לבצע את הפונקציות המהותיות של תפקידו", אמר. הוא גם הוסיף הסתייגות: "ככל שהטכנולוגיה ותחומי האחריות משתנים, ייתכן שההתאמות ייבחנו מחדש כדי לוודא שהן נשארות סבירות וישימות".

לא רק עניין של מאמינים

על הסכנה שבבינה מלאכותית לא מדברים רק הומניסטים. האפיפיור לאו ה-14 כבר הוקיע אותה כאיום על כבוד האדם. אלכסנדריה הויסקנס, עורכת דין ב-AHA, אומרת שהדאגה הזו משותפת למסורות רבות: "בין אם זו תורת הכנסייה הקתולית, האוניברסליזם או ההומניזם, אנחנו רוצים שהומניסטים ואנשים שאינם מאמינים באל יידעו שגם הם שייכים לקטגוריות האלה, ושגם עליהם החוק מגן בעבודה".

דורמן עצמו מדגיש שמדובר בעניין אישי: "זה היה עליי ועל האמונות שלי. אני לא מנסה להגיד לאנשים מה לחשוב או להרגיש". עם זאת, הוא מקווה שאנשים עם חששות דומים "ירגישו מעודדים לחפש פתרון כלשהו", לאו דווקא פטור דתי.

למה זה חשוב

החוק בארצות הברית מחייב מעסיקים לספק התאמות סבירות לאמונותיו הדתיות של עובד, ומקרה דורמן מראה שההגנה הזו עשויה לחול גם על השקפות עולם חילוניות ולא רק על דת מסורתית. ככל הנראה המשמעות היא שמעסיקים שמנסים להטמיע AI בכל הארגון יצטרכו להביא בחשבון עוד סוג של התנגדות: לא רק חשש לאובדן משרות או ויכוח על יעילות, אלא טענה מוסרית שקיבלה הכרה במסגרת התאמות דתיות. ההסתייגות של האוניברסיטה מראה גם את גבולות ההגנה: הפטור ניתן כי הוא לא פוגע בעבודה עצמה, וייתכן שייבחן מחדש אם התפקיד ישתנה. סביר להניח שהמבחן האמיתי יגיע כשיהיה צורך להכריע בין פטור כזה לבין תפקיד שכבר אי אפשר למלא בלי AI.