AI מנסה לפענח את שפת הדולפינים, אבל שיחה איתם עדיין רחוקה
דניס הרזינג, מייסדת ומנהלת Wild Dolphin Project, משתמשת ב-AI כדי לאתר דפוסים בהקלטות אודיו ווידאו של דולפינים, בשיתוף Georgia Tech ו-DeepMind של גוגל. הצוות אף ניסה תקשורת דו-כיוונית באמצעות מחשב תת-ימי לביש, אך לדבריה עדיין קשה להבחין בין חיקוי להבנה, ושיחה של ממש נותרת יעד רחוק.
החוקרת דניס הרזינג מחכה כבר 40 שנה לכלי שיעזור לה להבין מה דולפינים אומרים זה לזה, ולדבריה הוא סוף סוף כאן. הרזינג, מייסדת ומנהלת Wild Dolphin Project, סיפרה בכנס WIRED World Fair שקבוצת המחקר שלה משתמשת ב-AI כדי למצוא סדר בחומר שאספה לאורך השנים. עם זאת, מדובר עדיין במחקר בשלב ניסיוני: הכתבה ב-WIRED אינה מפרטת תוצאות מאומתות, ותרגום מלא של תקשורת הדולפינים לא הושג.
"עם AI אנחנו יכולים למצוא דפוסים", אמרה הרזינג, והוסיפה: "זה כלי חדש ורב עוצמה. אני אישית חיכיתי לו".
מהבהאמס ל-DeepMind
הרזינג החלה לחשוב על האופן שבו דולפינים מתקשרים במהלך נסיעה לאיי בהאמה ב-1985, שבה חקרה דולפינים מנוקדים אטלנטיים ושמעה את הנקישות והשריקות האופייניות להם. מאז צברה קבוצת המחקר שלה אינספור שעות של הקלטות וידאו ואודיו. כעת היא עובדת עם מדענים מ-Georgia Tech ומ-DeepMind של גוגל, במטרה למפות את המבנה של שפת הדולפינים, גם אם עדיין לא לתרגם אותה במלואה.
ההיגיון מובן גם למי שאינו חוקר ים. מודלי שפה גדולים (LLM) לומדים דפוסים מכמויות עצומות של טקסט, ומתקשרים כיום עם בני אדם בעשרות שפות. הרעיון שמאחורי המחקר הוא שכלים דומים יוכלו לזהות סדירויות גם בצלילים של דולפינים. ההבדל המהותי, ככל הנראה, הוא שבשפות אנושיות המשמעות של המילים ידועה מראש, ואילו אצל הדולפינים זו בדיוק השאלה הפתוחה.
צעיף, אצה ומחשב מתחת למים
חלק מהמחקר שימש את הצוות לניסיון בתקשורת דו-כיוונית. החוקרים בנו מחשב לביש שפועל מתחת למים ומשמיע צלילי דולפינים, והגדירו צלילים לפריטים כמו צעיף ולבית גידול כמו סרגסום, סוג של אצה. בניסויים שני חוקרים הדגימו את ההתנהגות הרצויה: אחד השמיע את צליל הצעיף, השני שיחק בו, ואז בחנו כיצד הדולפינים מגיבים.
כאן גם נמצא אחד הקשיים המרכזיים: להבחין בין תקשורת של ממש לחיקוי. "גם אם יש לנו את השריקות האלה ואנחנו נותנים תוויות לצעצועים, יש הבדל גדול בין חיקוי לבין הבנה של הפונקציה", אמרה הרזינג. "את זה קשה לעשות בטבע". לדבריה, עבודה בשמורה או בסביבה מבוקרת יותר עשויה לעזור לחוקרים להפריד בין השניים.
הנתונים לבדם לא יספיקו
מה שדולפינים אומרים זה לזה נותר במידה רבה תעלומה. בני האדם התקדמו בהבנת ההיררכיה החברתית וההתנהגות של הדולפינים, אבל כדי לנהל שיחה נדרשת עוד עבודה רבה. "אולי יהיו לנו הנתונים והמבנה, אבל מה זה אומר בתרבות הדולפינים?", שאלה הרזינג. "זה יהיה מסע חקירה בפני עצמו".
המשמעות היא שגם AI מוצלח יענה רק על חלק מהשאלה. מציאת דפוס בנתונים אינה מלמדת בהכרח מה פירושו, ואת הפער הזה ככל הנראה יצטרכו לגשר ביולוגים וחוקרי התנהגות, ולא רק מודלים.
יש למחקר גם צד אנושי. הרזינג סיפרה שכשהיא שואלת אנשים מה לדעתם דולפינים היו אומרים לנו, התשובה הנפוצה ביותר היא בסגנון "למה אתם הורסים לנו את האוקיינוס?". התשובה הזו, לדבריה, "מלמדת איך אנחנו חושבים על העולם".