אנבידיה מבטיחה לממן את הערך של השבבים הישנים שלה — כדי לגייס חצי טריליון דולר

חברת השבבים אנבידיה הודיעה השבוע כי שישה מהגופים הפיננסיים הגדולים בעולם — אפולו, בלאקרוק, בלקסטון, ברוקפילד, גולדמן זאקס ו-KKR — הביעו נכונות להתחייב לסכום של עד 500 מיליארד דולר לבניית מרכזי נתונים לבינה מלאכותית. אך מאחורי המספר המרשים מסתתר מהלך פיננסי חריג יותר: כדי לשכנע את הגופים הללו להיכנס לעסקה, אנבידיה התחייבה, מכספה שלה, להבטיח שהשבבים המשמשים כבטוחה בעסקאות הללו ישמרו על ערכם, כך על פי דיווח ב-TechCrunch.

בפועל, אנבידיה מבטיחה שאם שבבי GPU המשועבדים כבטוחה להלוואות לא ישמרו על הערך הצפוי להם, החברה תכסה עד 25% מהפער. כלומר, אם מפעיל מרכז נתונים לא יעמוד בהחזרי הלוואה והמלווה ייאלץ לממש את הבטוחה, אך השבבים לא יימכרו במחיר הרשום בספרים — אנבידיה תשלים חלק מההפרש.

המהלך יצר את מה שקרוי בשוקי ההון "wrong way risk" — סיכון שבו ההתחייבויות של אנבידיה גדלות דווקא כשהביקוש לשבבים נחלש, מה שעלול לפגוע בהכנסותיה בו-זמנית. השוק הגיב בעצבנות רבה, עד כדי כך שמנכ"ל אנבידיה ג'נסן חואנג יצא להסביר בפומבי, ברשת X ובראיונות טלוויזיה, כיצד לדעתו הסיכון של החברה מוגבל.

הצל של לוסנט

רבים במגזר משווים את הצעד לקריסת לוסנט טכנולוג'יז, ספקית ציוד תקשורת שקרסה יחד עם בועת הדוט-קום אחרי שהעניקה הלוואות ללקוחותיה לרכישת המוצרים שלה. חואנג מודע להשוואה, וטוען שהמקרה של אנבידיה שונה: "האם זהו מימון מעגלי? היוזמה הזו נועדה להתמודד עם החשש הזה. אנחנו מביאים הון מוסדי עצמאי וארוך טווח לשוק תשתיות ה-AI," כתב ברשת X, כפי שצוטט בכתבה.

בניגוד ללוסנט, אנבידיה אכן מעבירה את עיקר ההון והסיכון לגורמים חיצוניים, ומסתפקת בהתחייבות חלקית לערך העתידי של השבבים. עם זאת, החברה כבר קשורה במיליארדי דולרים של מימון לרוכשי השבבים שלה, ובהם מעבדות הבינה המלאכותית המובילות OpenAI ו-Anthropic, וכן חברות ענן כמו CoreWeave — שהייתה הראשונה להשתמש בשבבי אנבידיה כבטוחה — לצד Nebius, Firmus ו-Lambda. לפי חישוב של Bloomberg שמוזכר בכתבה, אנבידיה מקדמת השנה עסקאות מעגליות נוספות בהיקף של כ-750 מיליארד דולר.

מקורות מימון מתדלדלים

המהלך מגיע בעיתוי שבו חלק משיטות המימון המסורתיות לבניית תשתיות AI מתחילות להיראות פחות זמינות: ענקיות טכנולוגיה כמו אורקל צברו חוב ניכר, גוגל הנפיקה מניות חדשות, ומטא שרפה כמויות גדולות של מזומן. המצב הגיע לנקודה שבה מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה המליץ, בשיחת הדוחות האחרונה של החברה, על הספר "1873" — העוסק בהנדסה פיננסית מתקופת הרכבות שהובילה לקריסה כלכלית.

הסיכון המרכזי, כפי שמנוסח בכתבה, הוא שאם הביקוש לבינה מלאכותית יתמתן, או שטכנולוגיה חדשה תייתר את התשתית הקיימת, הערך של השבבים הישנים עלול לצנוח במהירות — ועם כלל התחייבויות אנבידיה עלול הדבר לפגוע בה ישירות.

חואנג, מצדו, מנסה למכור חזון שבו תשתית ה-AI היא "תשתית הניתנת להשקעה" לטווח ארוך, בדומה לרכבות או לחברות תעופה, ולא נכס שמתיישן במהירות כמו מחשב אישי. לדבריו, כאשר הצרכים משתנים, ה"מפעל" — כך הוא מכנה את שרתי ה-AI — יכול לעבור לשימוש של לקוח, ענן או מפעיל אחר, מה שיוצר שוק רחב של קונים פוטנציאליים ותומך בשמירה על ערך השבבים לאורך זמן.

המשמעות המעשית, ככל הנראה, היא שאנבידיה מנסה לבנות מראש שוק משני לשבבים ישנים שלה — מהלך שעשוי, אם יצליח, לאפשר לחברות סטארט-אפ ולארגונים לרכוש חומרת AI במחירים נגישים יותר, במקביל לבחירה במודלים פתוחים וזולים יותר לצד המודלים המתקדמים ביותר בשוק.