יעד של 6 טריליון דולר: בכמה הכנסות צריך הבום של מרכזי הנתונים כדי להשתלם
לפי דוח חדש של חברת הייעוץ Bain, תעשיית ה-AI תצטרך להגיע להכנסות של כ-6 טריליון דולר בשנה עד 2031 כדי להצדיק את ההשקעות בתשתיות. רוב הסכום, כ-4.2 טריליון דולר, אמור להגיע ממוצרים ושווקים שעדיין לא קיימים, ולא רק משיפור הפריון של העובדים.
תעשיית הבינה המלאכותית תצטרך להגיע להכנסות של כ-6 טריליון דולר בשנה עד 2031 כדי להצדיק את ההון שמושקע היום במרכזי נתונים. כך עולה מדוח חדש של חברת הייעוץ האמריקאית Bain & Company, שפורסם ביום שלישי במסגרת סדרת דוחות הטכנולוגיה שלה. המסקנה של Bain: הדיון על פריון העובדים לא יספיק. כדי שההשקעה תחזיר את עצמה, התעשייה תצטרך לייצר שווקים חדשים לגמרי.
החשבון: רבע מההכנסות להשקעות
לפי הערכת Bain, ההוצאה השנתית על תשתיות AI עשויה להגיע ל-1.5 טריליון דולר עד 2031. הסכום כולל מתקנים חדשים, הגדלת קיבולת ושדרוג של מעבדי GPU, זיכרון וציוד תקשורת שכבר מותקנים. אם ההשקעות ההוניות (capex) יהיו כרבע מהכנסות התעשייה, שיעור ש-Bain מגדירה "שאפתני אבל סביר, על סמך המגמות אצל ספקיות הענן", שוק ה-AI יצטרך להתקרב ל-6 טריליון דולר בשנה כדי להחזיק רמת השקעה כזו.
"המהירות וההיקף חסרי התקדים של בניית ה-AI מיקדו את תשומת הלב באתגר של בניית קיבולת", נכתב בדוח. "אבל השאלה החשובה יותר עשויה להיות האם ייווצר מספיק ערך כלכלי כדי להצדיק אותה".
מאיפה אמור להגיע הכסף
כך Bain מפרקת את היעד:
- מוצרים חדשים: כ-4.2 טריליון דולר, הנתח הגדול ביותר. הוא כולל חידושים בחיפוש, בפרסום, במערכות אוטונומיות וב-physical AI, כלומר בינה מלאכותית שפועלת בעולם הפיזי, כמו רובוטים.
- פריון בארגונים: בין טריליון ל-1.4 טריליון דולר, בתחומים כמו פיתוח תוכנה, מכירות, שיווק, שירות לקוחות ותפעול IT.
- שירותים לצרכנים: בין 200 ל-400 מיליארד דולר ממנויים ומפרסום.
כלומר, רוב ההכנסות הנדרשות אמורות להגיע ממוצרים ומשווקים שעדיין לא קיימים. "מוצרים ושימושים שלא קיימים היום יאפשרו שווקים והזדמנויות חדשים", כתבו ב-Bain, ונתנו כדוגמאות גילוי תרופות, בריאות הנפש וייצור אנרגיה. "הדיון היום מקובע על פריון העובדים", אמר דיוויד קרופורד, יו"ר תחום הטכנולוגיה הגלובלי ב-Bain והכותב הראשי של הדוח. "הכלכלה של תשתיות ה-AI דורשת טריליונים של הכנסות חדשות מעבר לשיפורי הפריון. התעשייה צריכה גל חדשנות שיגמד את מה שהמובייל והענן הביאו".
עוד מציינת Bain ש"מהירות הקליטה", הקצב שבו חברות מצליחות להכניס AI לעבודה בפועל, הפכה ל"משתנה התחרותי החדש".
מרכזי נתונים שמכפילים את עצמם
לפי Bain, הגודל והעלות של מרכזי נתונים ל-AI מוכפלים בערך כל 12 עד 16 חודשים. הדוגמה שמובאת היא Prometheus, מרכז הנתונים של מטא באוהיו. לפי נתוני מכון המחקר Epoch AI, הקיבולת שלו עמדה על 600 מגה-וואט בעלות מוערכת של 24 מיליארד דולר ב-2025. עד 2027 היא צפויה לגדול לעד 2 ג'יגה-וואט ו-80 מיליארד דולר, ב-2029 ל-5 ג'יגה-וואט בעלות של עד 175 מיליארד דולר, וב-2030 ל-9 ג'יגה-וואט ו-200 מיליארד דולר.
הדוח מונה גם את המכשולים בדרך: הרחבת רשת החשמל, השגת GPU ורכיבי תשתית אחרים, גיוס כוח אדם מיומן ושימורו, וכן התנגדות ציבורית ורגולטורית בגלל צריכת משאבים ורעש. מנגד, ממשלות באיחוד האמירויות, בסעודיה, באיחוד האירופי, בדרום קוריאה ובארה"ב תומכות בצמיחת התחום. לפי Bain, מרכזי נתונים הפכו למרכיב מרכזי בחדשנות, בצמיחה הכלכלית וב"ריבונות לאומית".
למה זה חשוב
המשמעות של הדוח היא ככל הנראה שההימור על AI תלוי פחות ביכולת לבנות תשתיות ויותר ביכולת לייצר ממנה הכנסות. אם מחברים את הטווחים של Bain, פריון ושירותים לצרכנים יחד מגיעים לכל היותר לכ-1.8 טריליון דולר, פחות משליש מהיעד. היתרה אמורה להגיע ממוצרים שעוד לא הומצאו, וזה החלק הפחות ודאי בתחזית. אם השווקים האלה לא יתפתחו בקצב הדרוש, ייתכן שהלחץ יורגש קודם כל אצל מי שמממן את הבנייה.
Bain עצמה נשארת אופטימית לגבי המשקיעים: לדבריה, צורכי ההון יישארו גבוהים, והמחסור בחשמל, בשבבים ובתשומות אחרות יפתח "נקודות כניסה נוספות למשקיעים".