לוויין מרכז הנתונים הראשון של גוגל במסלול כבר פועל: TPU בחלל מריץ את Gemma 4
אב הטיפוס של Project Suncatcher, לוויין מרכז הנתונים של גוגל, פועל ומתקשר עם הקרקע. על הלוויין ארבעה מעבדי TPU, והוא מריץ את מודל Gemma 4. הבקשה הראשונה שנשלחה אליו מהקרקע הייתה לכתוב הייקו על החיים בחלל. מטרת הניסוי היא לבדוק איך השבבים עומדים בקרינה ובעומס חום, בדרך לרשתות לוויינים שיריצו עומסי בינה מלאכותית במסלול.
גוגל מריצה מודל בינה מלאכותית בחלל. לפי TechCrunch, אב הטיפוס של Project Suncatcher, הלוויין שאמור להיות מרכז הנתונים הראשון של החברה במסלול, פועל ומתקשר עם תחנות הקרקע. הוא שוגר מוקדם יותר החודש על טיל Falcon 9 של SpaceX, יחד עם יותר מ-100 חלליות נוספות. על הלוויין מותקן מראש Gemma 4, מודל של Google DeepMind, והוא כבר ענה לבקשה הראשונה שנשלחה אליו מהקרקע.
הייקו ממסלול
תהליך ההרצה (commissioning) נמשך כשלושה שבועות, ובמהלכו נבדקו מערכות הלוויין אחת אחת. אחריו שלחו המהנדסים בקרקע את הבקשה (prompt) הראשונה: לכתוב הייקו על ההימצאות בחלל. המודל השיב:
> Blue marble below > Data streams in silent grace > Starlight feeds my core
מעבר לשירה, גוגל ביקשה מהלוויין לדווח על התנאים במסלול סביבו. דובר החברה אמר ל-TechCrunch שהלוויין פועל כמתוכנן (nominal).
ארבעה שבבים, אחד בכל פעם
על הלוויין ארבעה מעבדי TPU (Tensor Processing Unit), השבבים שגוגל מפתחת בעצמה להרצת בינה מלאכותית. הלוויין מייצר עד 1 קילוואט חשמל. זה לא מספיק כדי להפעיל את כל השבבים יחד, ולכן הוא מפעיל רק אחד בכל פעם, ולמשך כעשרים דקות בלבד. לפי הדיווח, המגבלה הזו מסבכת עוד יותר את התקשורת בין החלל לקרקע, שהיא מסובכת ממילא.
המבחן האמיתי: קרינה
סדרת הניסויים תבדוק איך השבבים מתפקדים תחת עומס חום ובסביבת הקרינה של החלל. גוגל כבר בדקה את ה-TPU שלה בהרחבה במאיצי חלקיקים על פני כדור הארץ, אבל עכשיו היא צריכה לראות מה הקרינה עושה לחומרה בתנאים אמיתיים. קרינה יכולה לגרום ל"היפוך ביטים" (bit flips), כלומר לשינוי של ערך ששמור בזיכרון המחשב. כך נתונים עלולים להשתבש בלי שכלי הניטור הרגילים יזהו זאת. לפי הבדיקות בקרקע, ההשפעה על inference (הפעלת מודל קיים) צפויה להיות זניחה, והבעיה גדולה יותר באימון מודלים. עכשיו הצוות יוכל לבדוק זאת במציאות ולא בסימולציה.
הצעד הבא: 2027
אם השבבים יעמדו במבחן, גוגל מתכננת לשגר ב-2027 שני לוויינים נוספים. הם ייצרו יותר חשמל וידגימו קישורים אופטיים בין לוויינים. החזון של גוגל הוא רשת לוויינים שטסים קרוב זה לזה ומחולקים ביניהם עומסי עבודה גדולים. זה מבדיל אותה ממתחרות כמו Starcloud ו-Cowboy Space, שמתכננות להריץ עומסי הסקה (inference) על כל לוויין בנפרד. גם מרכזי הנתונים של SpaceX צפויים להשתמש בקישורי לייזר, אבל הלוויינים שלה אמורים לחוג רחוק מדי זה מזה כדי לחלק ביניהם עיבוד ביעילות.
החזונות של גוגל ושל SpaceX קשורים זה בזה. לאלפבית, חברת האם של גוגל, יש השקעה משמעותית ב-SpaceX. שתי החברות יזדקקו ל-Starship, הטיל הכבד שעדיין בפיתוח, ולשם כך הוא צריך להיות רב-פעמי לחלוטין ולשמש שוב ושוב בקצב מהיר. במחקר שעבר ביקורת עמיתים ופורסם מוקדם יותר החודש, העריכו חוקרי Suncatcher ש-SpaceX תצטרך לבצע 1,800 טיסות של Starship כדי להגיע להוזלות העלויות שהשיגה עם הטילים הקודמים שלה, הוזלות שנבעו מהניסיון המצטבר.
למה זה חשוב
Suncatcher הוא פרויקט moonshot קלאסי של גוגל: תשתית שאמורה להיות כדאית כלכלית רק בשנות ה-2030. ככל הנראה, הערך המיידי של הניסוי הוא בנתונים. מעבר מסימולציות למדידות אמיתיות של קרינה וחום יקבע אם בכלל אפשר להריץ שבבי AI מסחריים במסלול לאורך זמן. המשמעות היא שגם אם מרכזי נתונים בחלל עדיין רחוקים, השאלה עברה מהתיאוריה לניסוי.
ברקע, כדאי לזכור את הלחץ שבו נמצאת החברה. לפי TechCrunch, מניית אלפבית צנחה השבוע אחרי שהחברה דיווחה שהשילוב של AI במנוע החיפוש פוגע בצמיחת הכנסות הפרסום. סביר להניח שהתוצאות הקרובות של העסק המרכזי ישפיעו על הסבלנות של החברה לפרויקטים ארוכי טווח כמו זה.