10.3 טריליון דולר עד 2032: השקעות ה-AI בארה״ב בדרך לשבור את שיא מסילות הברזל
ההערכות צופות כ-10.3 טריליון דולר של השקעות בתשתיות AI בארה״ב עד 2032, בממוצע של כ-3.6% מהתוצר בכל שנה. אם התחזית תתממש, זה יהיה יותר מכל גל בנייה קודם בתולדות המדינה ביחס לגודל הכלכלה, כולל מסילות הברזל והכבישים המהירים. אבל חלק גדל מההשקעה ממומן בחוב, והלחץ כבר ניכר במחירים ובשאר ענפי הבנייה.
ארצות הברית נמצאת בעיצומו של גל הבנייה הגדול בתולדותיה, ובמרכזו עומדת הבינה המלאכותית. לפי דיווח של Fox Business, הצפי הוא שעד 2032 יושקעו בתשתיות AI כ-10.3 טריליון דולר. כתבת הרשת, מדיסון אלוורת', הגדירה זאת כ"השקעת התשתיות הגדולה ביותר בתולדות האומה".
גדול יותר מעידן הרכבות
כדי להשוות בין עידנים שונים, החוקרים לא מסתכלים על סכומים מוחלטים. הם בודקים איזה חלק מהתוצר (GDP) הופנה לכל גל בנייה. לפי הנתונים שהובאו ב-Cryptonomist, ההוצאה על תשתיות AI צפויה לעמוד בין 2025 ל-2032 על ממוצע של 3.63% מהתוצר בשנה. להשוואה:
- סלילת מסילות הברזל (1870–1890): 2.24% מהתוצר בממוצע
- מערכת הכבישים הבין-מדינתיים: שיא של 1.13%
- תשתיות התקשורת והסיבים האופטיים בעידן הדוט-קום: כ-1.1%
- תעלות המים: 0.66%. החשמול: 0.5%
הנתונים מיוחסים לסטיין ואן ניוורבורג, פרופסור לנדל"ן בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת קולומביה. המחקר שלו מעריך את היקף הבנייה הכולל בכ-8.2 טריליון דולר, כולל מרכזי נתונים, ייצור החשמל שנדרש להפעלתם וציוד המחשוב שבתוכם. ההפרש מול הערכת 10.3 הטריליון נובע ככל הנראה מהגדרות ומתקופות מדידה שונות. בכל מקרה מדובר בתחזית ולא בכסף שכבר הוצא.
אגב, הטענה שמסתובבת ברשתות, שלפיה בניית ה-AI גדולה מכל גלי הבנייה הקודמים ביחד, לא נתמכת בנתונים עצמם. סכום האחוזים של הגלים ההיסטוריים גבוה מ-3.63%.
מי משלם, ואיך
את המרוץ מובילים ההיפרסקיילרים, ענקיות הענן שמפעילות מרכזי נתונים בקנה מידה עצום. לפי חברת נתוני הפיננסים FactSet, שצוטטה ב-Fox Business, חמש חברות מתכננות להוציא 4.2 טריליון דולר בתוך ארבע שנים: אלפבית (חברת האם של גוגל), אמזון, מטא, מיקרוסופט ואורקל.
חלק גדל מההוצאה הזו ממומן בחוב, ולא תמיד החוב גלוי. לפי הדיווח, חלק מההלוואות בנוי כך שהן לא מופיעות במאזן הרגיל של החברות. משקיעים חיצוניים לווים את הכסף ובונים את המתקנים. חברות הטכנולוגיה מצידן מתחייבות לחכירה ארוכת טווח ולספוג חלק מההפסדים אם שווי הנכסים יתברר כנמוך מהצפוי. המשמעות היא שהחברות יכולות להאיץ את ההשקעה בלי שהסיכון ייראה במלואו בנתוני החוב שלהן. אם ההימור לא יצליח, ייתכן שההשלכות יחרגו הרבה מעבר לחברות עצמן. המשקיע ריי דאליו כבר הזהיר מסיכוני נזילות של בועת AI, כולל זליגה אפשרית לקרנות הפנסיה.
ההשפעה כבר מורגשת
ההשקעה הזו לא מתרחשת בחלל ריק. לפי נתוני משרד המסחר האמריקאי שהובאו בדיווח, מתחילת השנה ועד יולי הוצאו 37 מיליארד דולר על בניית מרכזי נתונים פרטיים. זה 9 מיליארד יותר מבתקופה המקבילה אשתקד. באותו זמן, הבנייה הפרטית של כל השאר, מבתי מגורים ועד מרכזי קניות, ירדה ב-46 מיליארד דולר.
גם המחירים מושפעים. הביקוש לשבבי זיכרון יוצר מחסור ודוחף את האינפלציה. לפי הדיווח, מחירי היבוא של מחשבים ואביזרים עלו ב-24% בשנים-עשר החודשים האחרונים. נשיא הפדרל ריזרב של פילדלפיה סיכם זאת כך: השפעת ה-AI על הפריון עדיין לא ברורה, אבל השפעתו על המחירים ברורה מאוד.
למה זה חשוב
המספרים משקפים את עוצמת התחרות האמריקאית על ההובלה בבינה מלאכותית. הם גם מלמדים עד כמה הכלכלה נשענת כעת על ענף אחד. כפי שנאמר בדיווח, הכלכלה האמריקאית מעולם לא הייתה תלויה כל כך בבנייה של תעשייה אחת. אם התחזיות יתממשו, גל ה-AI יעקוף את כל גלי הבנייה הקודמים ביחס לגודל הכלכלה. אם לא, מבנה המימון מעורר חשש שהעלות תחרוג הרבה מעבר לעמק הסיליקון.