אחרי בחירות האמצע: חלקים בתעשיית הטכנולוגיה חוששים ממגבלות על מרכזי נתונים, ומפנים מבט לחלל

גל הניצחונות של המפלגה הדמוקרטית בבחירות האמצע בארצות הברית, שכלל גם מועמדים שיצאו נגד תעשיית מרכזי הנתונים, הצית בעולם הטכנולוגיה דיון בחלופה יוצאת דופן: העברת כוח המחשוב אל מחוץ לכדור הארץ. "מרכזי נתונים בחלל נראים די מושכים עכשיו", כתב אילון מאסק ב-X בשעות הקטנות של יום רביעי, כך לפי WIRED, לאחר שהתברר שהדמוקרטים זכו בבית הנבחרים ובסנאט. מאסק השקיע יותר מ-400 מיליון דולר מהונו בתמיכה במועמדים רפובליקנים, שכולם הפסידו במרוציהם.

נתון מרשים, אבל לא מאומת

ברשתות החברתיות מופצת טענה שממחישה את החשש בתעשייה: לפי פוסט שהתפרסם ברשת, המושלים הנכנסים של 11 מדינות, ובהן טקסס, וירג'יניה, ג'ורג'יה, אוהיו וניו יורק, התחייבו לאסור או להקפיא הקמה של מרכזי נתונים חדשים. על פי הטענה, במדינות אלה נמצאים 63% מהמרכזים המתוכננים או בבנייה בארה"ב, ועוד 14% נמצאים במדינות שבהן הובטח בקמפיין יחס עוין במיוחד לתעשייה. מדובר בדיווח לא מאומת: הפוסט אינו מקור מוסמך, והכתבה של WIRED אינה מאשרת את הנתון או את רשימת המדינות. עם זאת, הטענה משקפת כיוון שהכתבה כן מתארת, של מועמדים שהתנגדו לתעשייה וניצחו.

מי כבר מנסה לשגר מחשוב למסלול

הרעיון אינו חדש. גוגל שיגרה לוויין שלדבריה מכיל TPU, שבב ה-AI של החברה, ברמה של מרכזי נתונים. SpaceX אומרת שהיא שואפת לפרוס "אלפי לווייני AI" החל מסוף 2027 לכל המוקדם. Blue Origin הגישה לרשות התקשורת הפדרלית (FCC) בקשה לשגר 50 אלף לוויינים שירכיבו "מערכת מרכזי נתונים במסלול". הסטארטאפ Starcloud טוען שהביא לחלל בנובמבר 2025 את שבב ה-H100 הראשון של אנבידיה.

אחרים מציעים כיוון הפוך. סוהאם מהטה, עמית מחקר בצוות החשיבה Foundation for American Innovation, טען שכדאי לשקול גם מרכזי נתונים תת-ימיים. סין החלה ביוני להפעיל מתקן שלטענתה הוא הראשון בעולם מסוגו.

אלא שהפער בין הרעיון למציאות גדול. על פי WIRED, הקמת מרכזי נתונים בחלל אפשרית מבחינה טכנית, אך הם יקרים בהרבה מאלה שעל הקרקע, אינם יכולים לגדול לממדי ענק (hyperscale) ותלויים בסיכונים ובאילוצים של שיגורי לוויינים.

טקסס: שינוי כן, מהפך לא בהכרח

טקסס, מוקד מרכזי של התעשייה, היא מקרה מבחן. הדמוקרטים השיגו שליטה בבית הנבחרים של המדינה, אך הסנאט שלה נשאר בידי הרפובליקנים. רוברט פטרסון, פרופסור לתכנון שימושי קרקע וסביבה באוניברסיטת טקסס באוסטין, אמר ל-WIRED שהפיצול הזה צפוי לבלום במידה מסוימת ניסיונות מיידיים לשינוי.

אדריאן שלי, מנהל הסניף הטקסני של ארגון הצרכנים Public Citizen, מצביע על דרך מהירה יותר: המושל יכול לפעול באמצעות צווים ביצועיים או לבקש את התפטרותם של ממונים פוליטיים ברשויות המדינה. רשויות פיקוח, כמו נציבות איכות הסביבה ונציבות השירותים הציבוריים, מוסמכות להטיל קנסות ובמקרים קיצוניים גם לבטל היתרים. מנגד, פטרסון מציין שליזמים בטקסס יש "זכויות מוקנות" חזקות במיוחד, שמגינות על תנאי הפרויקט מרגע אישור ההיתר, גם אם הבנייה טרם החלה.

מכשול נוסף הוא גיאוגרפי: כמעט מחצית ממרכזי הנתונים במדינה נמצאים בשטחים שמחוץ לתחומי ערים, ולכן אינם כפופים לחוקי התכנון העירוניים. למחוזות אין סמכויות תכנון שיאפשרו פיקוח הדוק על פרויקטים כאלה.

למה זה חשוב

המשמעות, ככל הנראה, היא שמרכזי הנתונים הפכו מסוגיה טכנית-תכנונית לנושא פוליטי של ממש, עם השלכות אפשריות על קצב הבנייה של תשתיות ה-AI. עם זאת, בטווח הקרוב נראה שהשפעת הבחירות תוכרע פחות בשיגורים לחלל ויותר בוועדות, בהיתרים וברשויות הפיקוח של כל מדינה. הדיבור על החלל, לפחות בשלב זה, נראה יותר ביטוי לחשש של התעשייה מאשר פתרון מוכן.